טבע
ב"ה כ"ד שבט ה'תשס"ט
כח הנתינה .
בכולנו קיים כח הנתינה . מי שהוא קמצן , בסך הכל שרוי בפחד . גם כאשר זרימת הנתינה שלנו איטית , באחד מתחומי חיינו , עדיין בתחום אחר נוכל להבחין שהיא רחבה ושופעת . אני מאמינה , שהרצון העמוק ביותר של כולנו הוא להעביר הלאה , כלומר להתחלק בכל דבר מזין טוב שנכנס ל "צינור" חיינו . בין אם זה ידע , או רגש , או חומר . זה הטבע שלנו . נבראנו בצלם . וממש כפי שנאמר על הקב"ה "טבע הטוב להייטיב" , כך גם אנחנו .
אם זכיתי , ועקבתם אחרי היומן מאז שחליתי במיתרי הקול , ונשללה ממני היכולת לדבר לשלושה שבועות , הנה בשורה משמחת בפי .
ב"ה
בתמונה למעלה :
המרווה הסגולה , בפריחתה ליד הנחל .
צאו לטבע ! יש שם המון רחשי חיים המשתלבים זה בזה בהרמוניה אלוקית . עם זאת, עוטף את כל הקולות בטבע , שקט ענק , שקט גדול .
חברה שאלה אותי השבוע, כשישבנו יחד במפגש נשים, "אז איך זה להיות בעולם השקט (sheket ) ? " מה אני אגיד לכם, כל-כך הרבה רציתי להגיד. כל-כך הרבה אני עוברת בתוכי , במצבי הבריאותי הנוכחי. כאשר כח הדיבור בהשהיה . הרבה רציתי להגיד ... כמו לפני המחלה ...
בתמונה למעלה :
מבט של שמחה אל האושר הפשוט, כולו חינם, הנפרש לרגלינו ...
דרך הטבע ... הסיט אותנו הקב"ה למה שמעבר לטבע ... וזה היה מסלול התשובה האיטי והארוך שלנו במעלות .
" יוצאים ! אני לוקחת אתכן למקום יפה ." - עברו ארוחות הצהרים ממצב "צלחת" למצב "קופסה" ... שינוי מצב צבירה שתמיד מבטיח איזה מסע עם אמא . ההפתעה האמיתית היתה שהפעם זה לא היה סידורים וקניות ... ואפילו לא בילוי ביעד הכי מבוקש שזה חנות הטבע הססגונית בכפר ורדים . זה כביש ? שאלה טוב בת החמש, בעוד אנו מתגלגלים לכיוון החורש "למה אין פה מכוניות?" . "זה כביש שכונתי , צר , שגובל בחורש " הסברתי "ממש לא מרכז העיר" .
