אדר
ב"ה ערב חג פורים ה'תשס"ט
בתמונה : צולמה בראש חודש , כמו שרומזת החריטה על הבטטה . רציתי לחרוט "משנכנס אדר מרבין בשמחה" אבל לא היה מקום , אז הסתפקתי ב "חודש טוב" . בשבת האחרונה של החודש הקודם אנחנו מברכים את החודש החדש , ממש "מתכנתים" את האיכויות שלו עבורנו . הפעם , כשברכנו את חודש אדר , ביקשתי את האיפוק והתבונה לחגוג את חג הפורים באופן המדויק ביותר לנשמתי ולביתי.
ועל כך המאמר שלפניכם .
מכירים את העניין , כמו במציאת בן / בת זוג לחיים , שהרבה "לא" מכווננים אותנו במציאת ה "כן" הנכסף .
תגים:
ב"ה יום שני 09/03/09 י"ג אדר ה'תשס"ט
בתמונות למעלה : הדמות שפורשת ידיים בתוך בוסתן ירוק ... וכן הפרח , שצבעו חי , ועלי כותרתו פרושים במלוא הדרם , מקרינים שמחה לכל עבר .
שתי תמונות אלה , הן בעיניי דימויים טובים לשמחה האמיתית . אין זו שמחה שתלויה במשהו , אלא השמחה בהתגלמותה , כמציאות פנימית קבועה , ונצחית בתוכנו .
תמיד שם , פורשת ידיים ... תמיד שם - בפריחה מלאה !!!
ובכן , אם היא שם , built - in בתוכנו , מדוע איננו רואים אותה תמיד ?
כי היא עדינה ושברירית , עטופה בבלויי סחבות רבים של פחדים ורעיונות משונים ... שאספנו במשך השנים . כמו פרפר , שמצטנף בתוך גולם גס - אך יודע היטב את מהותו הפנימית והנצחית : כנפיים פרושות במלוא צבעוניותן במעוף קליל וחגיגי !
השמחה הפנימית , האש החמימה בתוכנו - היא ניצוץ רב עוצמה אך גם פגיע ... ועלינו לכבד פגיעות זו , כדי שנוכל להיות מחוברים לאש השמחה , ברציפות וללא כל תנאי .
כעת , בואו נחבר תובנה זאת לאכילה .
ב"ה 02/03/09 אור ל ז' אדר ה'תשס"ט יום הולדתו וגם הסתלקותו של משה רבנו עליו השלום . יום סגולה, מזל ושמחה לעם ~ ישראל!
עכשין, כשמתכוננים לפורים, מתחילים להריח ... את פסח . מכירים את זה ? מריחים את מתיקות האביב, את מתיקות הניקיון הרוחני והגשמי של חג הפסח . פסח , עבור כולם קשור בחשיבה מחודשת אודות סדר . על כן , במאמר זה אני רוצה להציג צד נוסף של רעיון הסדר .
סדר בראש ובלב לגבי התזונה שלנו .
אחת הפגישות בתכנית האימון התזונתי נקראת : סידור המקרר הפנימי .
בפגישה זו אנחנו מדמיינים מקרר , המחולק למדפים, בעלי חלוקה פנימית ומוגדרת .
בתמונה למעלה : מה שהגינה שלנו נתנה לנו , בשנת השמיטה - שפע עצום של ענבי מוסקט ורימונים אורגניים . על מגש הקש , מה שנשאר אחרי ש "פיזרנו" את המשלוח היומי לשכנים ולמסיירים . חשבו על כמה מכוחותיה האדמה מוותרת על מנת לפרות . וכיצד היא מתעצמת, כאשר מניחים לה לשבות בשמיטה ולחדש את כוחותיה .
ב"ה כ"ח שבט ה'תשס"ט
כח הנתינה ב'
אנחנו לא מרבים לחשוב על זה , אבל בפעולת הויתור מתגלה כח הנתינה במיטבו . אנחנו רגילים שלתת זה להתעסק במשהו - אבל לתת זה באותה מידה "ליטול ידינו" (שימו לב לקשר עם מצוות נטילת ידיים לטהרה ) מעיסוק בדבר מסוים .
