קהילת אדמה > אתרי הבית > טבע-לי > מאמרי הדרכה > השפעות תזונתיות על תפקודים התנהגותיים

השפעות תזונתיות על תפקודים התנהגותיים

מחסורים תזונתיים אפייניים לתזונה בישראל. מחסורים בשילוב עם מתח ואורח חיים לחוץ גורמים לבעיות רבות בינהן דיכאון, חרדה ופעילות ירודה של המוח. המוח הינו איבר פעיל ביותר מבחינה מטבולית. מחקרים מראים שמזונות נכונים ותכולת הנוירו-כימיקאלים הטבעיים שבהם, עשויים לשפר את תפקוד המוח, היכולת השכלית, הריכוז, נטרול הלחץ ואף לעכב תהליכי הזדקנות של תאי המוח.

השפעות תזונתיות על תפקודים התנהגותיים

המוח הינו איבר פעיל ביותר מבחינה מטבולית. קיימת השערה כי מזונות נכונים ותכולת הנוירו-כימיקאלים הטבעיים שבהם, עשויים לשפר את תפקוד המוח, היכולת השכלית, הריכוז, נטרול הלחץ ואף לעכב תהליכי הזדקנות של תאי המוח. מחקר חשוב שהתפרסם באפריל 97 הראה כי ניתן באמצעות ויטמין E לעכב התדרדרות של מחלת אלצהיימר לזמן ממושך (7 חודשים). ויטמין E הוא דוגמה לחשיבות הרבה של גורמים תזונתיים להאטת תהליכי הרס וניוון במערכת העצבים.

דיאטה ורכיבים תזונתיים הינם הגורמים החשובים ביותר למעט גורמים גנטיים הקובעים את בריאות הנפש.

דיכאון, חרדות והפרעות נפשיות

דיכאון הנו אחת הבעיות הקשות והפחות מדוברות בעולם המערבי. לפי נתונים בארה"ב 15 מליון איש במדינה סובלים מדיכאון קליני שסימניו כוללים הפרעות שינה ואכילה, שינויים חדים במצב הרוח, נטייה להסתגרות וניתוק חברתי, עייפות וחוסר רצון לפעילות. למעלה מששה מליון אמריקאים ו- 12 מליון איש ברחבי העולם משתמשים ב"תרופת הפלא" פרוזאק. רמת האנשים הסובלים מדיכאון בעולם המערבי הולכת ועולה בהתמדה באופן דומה לשאר הבעיות הבריאותיות המשויכות לאורח החיים של חברת השפע כמו: שומני דם, לחץ דם גבוה, סרטן, סוכרת ומחלות לב. תרופות אנטי-דכאוניות המהוות חלק ניכר מסל התרופות וחלקן היחסי הולך ועולה בהתמדה. הן בעלות תופעות לוואי קשות ולעתים ממכרות ומסוכנות. כמו בבעיות כרוניות רבות, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול הכולל שינוי באורח החיים, שינויים תזונתיים והשלמות תזונתיות. בהמשך אנסה לסקור חלק מהגורמים היכולים לשפר מצבים נפשיים. למרות שהדגש הינו על דיכאון, כוחן של ההמלצות יפה גם למצבים נפשיים רבים, כולל בעיות התנהגות, קשיי למידה ואף סכיזופרניה.

השפעותיו השליליות של אלכוהול על דיכאון:

אלכוהול הנו גורם בעל השפעה מדכאת על המוח. שתית אלכוהול מגבירה הפרשת הורמונים מיותרת הכליה (בלוטת האדרנל ), מפריעה לפעילויות רבות במוח ופוגעת במעגל השינה. צריכת אלכוהול מובילה להיפוגליקמיה (ירידה חדה ברמת הסוכר בדם) תופעה הגורמת לתשוקה עזה לסוכר, הסוכר בתורו גורם להיפוגליקמיה תוך פרק זמן קצר ובצורה כזו נוצר מעגל קסמים משום שרמת סוכר נמוכה מחריפה תופעות של בעיות נפשיות ורגשיות.

השפעותיו השליליות של עישון על דיכאון.

עישון מהווה גורם שלילי משמעותי בדיכאון. ניקוטין הנמצא בסיגריות גורם לעליה בהפרשת הורמונים של בלוטת יותרת הכליה ובמיוחד קורטיזול. עליית רמת הקורטיזול מהווה גורם מתועד היטב במצבי דיכאון,

(Psychol Med 6:235-44,1976).

קורטיזול מעורר הפעלה של אנזים (טריפטופאן אוקסיגנאז). פעילותו של אנזים זה גורמת לירידת רמת חומצה אמינית טריפטופאן במוח ובכך מביאה לירידה דרמטית ברמת הסרוטונין והמלטונין במוח. קורטיזול גם מפחית את רמת הרגישות של הקולטנים (רצפטורים) לסרוטונין ומפחית בכך את פעילותו.

(Biochem Pharmacol 32:979-84 1983).

עישון מפחית באופן משמעותי את רמות ויטמין C בגוף. אם ע"י תהליכי טיהור של החומרים הנמצאים בסיגריה ואם ע"י תפקידו של ויטמין C בייצור הורמונים אדרנלים. רמות נמוכות של ויטמין C במוח יכולות להביא לדיכאון ומצבים היסטריים (Am J Clin Nut 24:455-64,1971).

השפעותיו השליליות של קפאין על דיכאון:

אנשים השקועים בדיכאון נוטים להיות רגישים מאוד להשפעתו של קפאין. מחקר שנערך בקרב סטודנטים הראה כי בקבוצת הצורכים רמה גבוהה של קפאין - רמת הדכאוניים הייתה גבוהה לעומת אלו שצריכת הקפאין שלהם הוגדרה כנמוכה. נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא, כי רמת ההישגים האקדמאית של צרכני הקפאין הייתה נמוכה יותר (Adv Alcohole Subst Abuse 3:53-73, 1984). נראה כי ככל שצריכת הקפאין עולה, כך עולה השכיחות של מחלות הנפש (Arch Gen Psychiatry 42:233-43, 1984). השילוב בין קפאין וסוכר מזוקק (סוכר לבן) מהווה איום חמור יותר על תפקוד המוח ומצבים דכאוניים מאשר קפאין בלבד. מחקרים הראו כי די בצריכה גבוהה של שני רכיבים אלו בכדי לעורר ולהחמיר מצבים של דיכאון וחרדות (Behav Ther 19:593-4, 1985). במצבי דיכאון וחרדות יש להימנע לחלוטין מצריכת קפאין.

השפעתה החיובית של פעילות גופנית על דיכאון וחרדות:

לפעילות גופנית השפעה אנטי דיכאונית מתועדת ומוכחת (Sport Med 17:108-16, 1982). ספורט מהווה גורם יעיל בהפחתת חרדות, העלאת הדימוי העצמי וסילוק תחושה כללית של חולשה. (זהירות, פעילות ספורטיבית אינה מומלצת במצבים של חולשה קיצונית כמו תסמונת התשישות הכרונית המלווה בד"כ גם בדיכאון). פעילות גופנית מעלה את רמת האנדורפינים. מצבי דיכאון צצים במצבים של רמה נמוכה של אנדורפינים, כאשר הרמה עולה, עולה גם מצב הרוח. נכתבו לפחות 100 מאמרים שהראו את הקשר בין פעילות ספורטיבית והפחתת מצבי דיכאון. בנוסף, בגופם של אנשים העוסקים בספורט יש רמה נמוכה יותר של הורמונים אדרנלים כמו אדרלנין וקורטיזול, להורמונים אלו השפעה שלילית לאורך זמן על רמות הסוכר, שומני הדם והבריאות הכללית. השפעת פעילות גופנית קבועה על דיכאון וחרדות מקבילה להשפעת תרופות אנטי-דיכאוניות וטיפולים פסיכיאטריים (Sport Med 17:108-16 1994. J Psychosom Res 37:565-74,1993). במהותה הפעילות הספורטיבית הנדרשת אינה שונה מפעילות ספורטיבית הנחוצה לשמירת בריאות הלב ומחייבת עליה מתונה וקבועה של הדופק למשך כ- 20 דקות ויותר.

גורמים תזונתיים ודיכאון:

לגורמים תזונתיים חשיבות מכרעת בתפקוד המוח בכלל ובמצבים התנהגותיים ונפשיים בפרט. היות והמוח מהווה צרכן מספר אחד של אנרגיה והיות והמוצר הבלעדי (כמעט) ממנו מייצר המוח אנרגיה הוא סוכר, יש להימנע ממצבים של היפוגליקמיה. היפוגליקמיה מאופינת במצבים נפשים רבים כגון: דיכאון, בלבול, חרדות, שינויים במצב הרוח, עייפות, מבוכה ועצבנות. לרופאי נפש יש נטייה להתעלם מהיפוגליקמיה בזמן דיכאון, למרות תיעוד נרחב המצביע על הקשר בין שתי התופעות(Am J Psychiatry 145:325-30, 1988). לעיתים קרובות כל מה שנידרש לטיפול בבעיות נפשיות קשות של מטופל היפוגליקמי הינה הרחקה של רכיבי מזון המכילים סוכר מזוקק. ניתן לבדוק היפוגליקמיה ע"י בדיקה של סבילות לגלוקוז ואינסולין (G-ITT).

בנוסף לסוכר, המוח זקוק לשורה ארוכה של גורמים תזונתיים. עובדה ידועה היא כי מחסור בכל גורם תזונתי תביא בהכרח להפחתה ביכולת השכלית. ברור לחלוטין כי תזונה יכולה להשפיע באופן מכריע על כל תפקודי המוח כולל הכרה, מודעות והתנהגות. תיקון של מצב תזונתי עשוי לשפר מצבים של הפרעות התנהגותיות ולהקל על דיכאון. כמצע ראשוני יש לקבל את העובדה כי כשם שידוע לנו כי לתזונה נכונה יש השפעה מכרעת על מניעה וטיפול בקשת נרחבת של מחלות, כך לאותה תזונה יש את אותה השפעה מיטיבה על מחלות הקשורות לתפקוד המוח. ולהפך, לרכיבים תזונתיים בעלי השפעה שלילית על מצבים גופניים, תהיה השפעה דומה על מצבים נפשיים. הרכיבים השלילים הם: סוכר, שומנים רוויים, כולסטרול, מלח ותוספות מזון מלאכותיות. הרכיבים המיטיבים הם: מזון טבעי ומלא כגון: פירות, ירקות, דגנים, קטניות ואגוזים.

רכיבי מזון ותפקודי המוח:

מחסור ברכיבי מזון מסוימים שכיח במיוחד אצל אנשים הלוקים בבעיות נפשיות. להלן מספר רכיבי מזון אשר העדרם מהתזונה באופן קבוע, יתרום להופעת בעיות נפשיות ולחילופין, השלמתם תביא להטבה דרמטית באותם מצבים.

חומצה פולית וויטמין B-12:

שני ויטמינים אלו, השייכים לקבוצת ויטמיני ה-B, מתפקדים יחד בתהליכים ביו-כימיים רבים. מחסור בחומצה פולית הוא השכיח ביותר בעולם. במחקרים על אנשים בדיכאון נמצא כי ל- 35% מהם חסרה חומצה פולית (Drugs 45:623-36, 1993). אצל קשישים הפונים לעזרה פסיכיאטרית, אחוז הסובלים ממחסור בויטמין זה עולה באופן משמעותי (Encephale 10:9-12, 1984). התופעה השכיחה ביותר עקב חוסר בחומצה פולית היא דיכאון. יתרה מזאת אנשים אשר סבלו ממחסור מחומצה פולית לא הגיבו למתן תרופות נוגדות דיכאון.( American J of Pcychiatry, 1997;154:3 426-428.).

גם מחסור בויטמין B-12 עלול לגרום להפרעות נפשיות ובעיקר לדיכאון. תופעה זו נצפית בעיקר באוכלוסיית קשישים. שימוש בויטמינים אלו (יחד עם ניאצין ויתר הויטמינים מקבוצת ה-B קומפלקס) עשויה להביא במקרים רבים שיפור דרמתי במצב הרוח.

חומצה אמינית מתיונין, חומצה פולית ו- B-12, מתפקדים יחד כקבוצה הנקראת: תורמי מטיל (methyl donors). לפעילות זו חשיבות מכרעת לתפקודי המוח ועיצוב נוירוטרנסמיטורים (תרכובת כימית המעבירה דחף עצבי דרך הסינפסה מנירון אחד לאחר, או לשריר). אחד הגורמים המשמעותיים המושפעים ממחסור בגורמים תזונתיים אלו כמו גם ממחסור בויטמין C, הוא גורם הנקרא BH4 (tetrahydrobiopterin). רכיב זה חיוני לעיצובם של נוירוטרנסמיטורים מונו-אמינים כמו סרוטונין ודופמין מחומרי המוצא שלהם. נמצא כי לאנשים בתקופת דיכאון יש מחסור ברמות ה- BH4. יתרה מזאת, נמצא כי להשלמות תזונתיות המכילות חומצה פולית וויטמיני C ו- B-12, יש השפעה על העלאת רמות הסרוטונין. השפעה זו מסבירה כנראה את התכונה נוגדת הדיכאון של ויטמינים אלו.

הערה: לא מומלץ לתת השלמה של חומצה פולית ללא תוספת של B-12, משום שלתוספת חומצה פולית יכולת להסתיר סימני מחסור ב- B-12.

ויטמין B-6:

רמות ויטמין B-6, נמוכות יחסית אצל אנשים הסובלים מדיכאון. נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי נוטות ללקות במחסור ב- B-6. ויטמין זה חיוני לייצור נוירוטרנסמיטורים מונו-אמינים. יתכן כי מיליוני אנשים הסובלים מדיכאון, סובלים פשוט מחוסר בויטמין B-6.

חומצות שומן מטיפוס אומגה 3 אומגה- 6 ופוספוליפידים:

מחסור בחומצות שומן EPA, DHA, משויך לדיכאון והפרעות נפשיות שונות. כל תא עטוף במעטה של חומצות שומן בצורה של פוספוליפידים, אלו קובעים במידה ניכרת את גמישותה ותפקודה של המעטפת (הממברנה). צורת השומן הנצרכת, תקבע גם את אופי הממברנה ומבנה חומצות השומן שמהן היא בנויה. פוספוליפידים אשר יופקו משומן רווי או חומצות שומן מטיפוס טרנס, יהיו שונים מאלו אשר יופקו מחומצות שומן חיוניות. חומצות שומן מטיפוס אומגה- 3 הופכות את הממברנה לנוזלית וגמישה יותר. מחסור בחומצות שומן חיוניות מונע מהתא למלא את תפקידו באופן יעיל. בררנות הממברנה שהינה פועל יוצא מגמישותה קובעת את יעילות התא וקיום הומאוסטזיס. היות והמוח הינו המאגר הגדול ביותר של פוספוליפידים, יהיה זה הגיוני להסיק כי לגמישות הממברנות חשיבות עליונה במצבים נפשיים. מחקרים הראו כי חומצות שומן מטיפוס אומגה- 3 עשויות להשפיע לטובה על מצבים נפשיים. (New Eng J Med 305:560-5, 1981).

נוגדי חמצון:

לנוגדי חמצון השפעה חיונית על הפחתת ההרס הנגרם כתוצאה מרדיקאלים של חמצן לתאי הגוף בכלל ולתאי המוח בפרט. קיימות עדויות רבות על מעורבות של פציעות חמצן במקרים של הפרעות נפשיות. בפלסמה ובנוזל השדרה של סכיזופרנים מצויים תוצרים רבים המעידים על חמצון גבוה. נמצאו רמות מדאיגות של אנטיאוקסידנטים אנזימטים (SOD, גלוטטיון פרוקסידז וקטלאז.), ושל אנטיאוקסידנטים לא אנזימטים. כמו כן קיימת רמה נמוכה של חומצות שומן בלתי רוויות בפוספוליפידים שבממברנות התאים האדומים - תופעה המצביעה אף היא על רמה מוגברת של חמצון שומנים בפלסמה. פוספוליפידים של קרומי התא מהווים רכיב חיוני בהעברת האיתותים העצביים. נזק חמצוני שנגרם להם, עלול לשבש את איתותי המעבירים העצביים הנמסרים לקולטנים, ואיתם גם את ראיית המציאות ויכולת עיבוד המידע של החולה. יתכן מאוד כי טיפול באמצעות אנטיאוקסידנטים בשלביה הראשוניים של המחלה - ימנע חמצון נוסף ויגן בכך מפני התדרדרות נוספת. (Prostaglandins, leukotrienes and Essential Fatty Acids, 1996;55:45-54.)

חומצות אמינו:

חומצות אמינו הן אבני היסוד של החלבונים. להן תפקיד חשוב בתהליכים הביוכימים של המוח. נוירוטרנסמיטורים - המוליכים העצביים במוח- בעלי השפעה על מצבי רוח ותפקודים מנטליים, עשויים ממספר חומצות אמינו. במיוחד ד.ל. - פנילאלנין D.L. PHENYLALENINE))

ל. גלוטמין ((L- GLUTAMINE ול-טירוזין L-TYROSINE) ), גורמים אלו מסוגלים לעבור דרך מחזור הדם אל המוח, ושם הם עוברים סינטזה שהופכת אותם למוליכים עצביים.

ד.ל. - פנילאלנין ו-ל-טירוזין:

מרכיבי נוירוטרנסמיטורים ממשפחת האוטכולמין - "OATECHOLAMINE", אשר משפיעים על העיצבובים של מערכת העצבים.

מחקר שנערך ע"י צבא ארצות הברית במסגרת U.S.ARMY RESEARCH INSTITUTE OF"

IN VIRONMENTAL MEDICINE” נמצא כי תוספת של ל-טירוזין חישלה חיילים במצבי מתח פתאומיים, הם העדיפו תוסף זה על פני מרכיבים תרופתיים ממריצים או ממתנים, כי ל-טירוזין מאפשר ערנות ותיפקודים פיזיים ללא תופעות לוואי.

נבדק גם השימוש בל-טירוזין וד.ל.- פנילאלנין בחולי פרקינסון ולחץ דם גבוה.

במסגרת של תכניות גמילה מאלכוהול נהוג להשתמש בל-טירוזין וחומצות אמינו יחד עם B קומפלקס כחלק מהטיפול למניעת דיכאון וסימפטומים נוספים הקשורים בתהליך.

ל-גלוטמין:

L-GLUTAMINEחומצת אמינו נוספת, הופכת במוח לחומצה גלוטמית. חומצה זו, יחד עם גלוקוז, הופכת למרכיב הדלק העיקרי של המוח. מונעת רמות גבוהות של אמוניה ומאזנת את רמות הסוכר בדם, שלהם השפעה על תפקודים קוגנטיביים. לחומצה גלוטמית תפקיד חשוב בטיפול ובמניעה של היפוגליקמיה.

ל- גלוטמין יכול לסייע בהפחתת הכמיהה לסוכרים והתמכרות לאלכוהול. הגלוטמין נמצא ברוב הפורמולות לשיפור יכולת הלמידה והזיכרון, כמחדד יכולת מנטלית.

לציטין וכולין:

כולין הוא מרכיב ממשפחת ויטמיני ה- B קומפלקס אשר נמצא באופן טבעי בלציטין של הסויה, אצטיל כולין הוא מוליך עצבי למוח. קיים קשר בין רמות נמוכות של אצטילכולין והתפתחות מחלת אלצהיימר, פיגור, מחלת הנטינגטון ומניה דפרסיה. קיימת סברה כי תוספת כולין עשויה למנוע החמרת סניליות ואבדן זיכרון.

נהוג לשייך מעבר לקוי של אצטילכולין להשפעות מנטליות בעת מחלות הקשורות לזקנה. כולין גם משתתף במשימות מבנה דפנות תאי המוח וכך מגן עליו מפני נזקים בלתי הפיכים. כידוע תאי המוח אינם מתחדשים.

המלצות:

טיפול בבעיות נפשיות ובדיכאון מחייב מעבר לתזונה מאוזנת ובריאה. יש לייחס חשיבות מיוחדת להימנעות מעישון, קפאין והפחתת צריכת האלכוהול. פעילות ספורטיבית הינה חשובה ביותר להפרעות נפשיות, דיכאון וחרדה.

VM-2000 - שתי טבליות ביום, אחרי ארוחת בוקר. מולטי ויטמין רחב היקף זה מכיל את כל נוגדי החמצון החשובים, ויטמיני B קומפלקס ומינרלים ברמת ספיגה מושלמת. מולטי ויטמין זה מהווה מצע מצוין לטיפול בבעיות נפשיות כולל דיכאון וחרדות.

Neuro-Nutrient - 3 כמוסות ביום בין הארוחות. פורמולה המכילה "מזון למוח" וכוללת את כל הרכיבים הידועים לשיפור המצב הנפשי כולל גלוטמין, טירוזין, פניל-אלנין, לציטין, כולין, ויטמין C, גינקו בילובה וויטמיני B קומפלקס. פורמולה זו מצוינת למצבי דיכאון, חרדה, בעיות נפשיות והתמכרות.

לאנשים בגילאי 65+ יש להוסיף 1000 מק"ג של ויטמין B-12 תת לשוני ו- 600 מק"ג חומצה פולית.

אם בנוסף לדיכאון קיים מצב חמור של חרדות, ממומלץ להוסיף 2-3 כמוסות של צמח הקווה קווה (Piper methysticum), בעל תכולה של 30% קוולקטונים. לצמח זה השפעה מרגיעה ונוגדת חרדות והוא מצוין להפרעות שינה ומתח קיצוני.

יש לעודד פעילות גופנית מבוקרת מותאמת לגיל ולמצב הגופני.

היפראקטיביות

מושג "סל" הבא ככותרת תחת הפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות רבות ובא לתאר ילד שאינו מסוגל "לשבת בשקט", אינו מסוגל להתרכז, לוקח לו זמן רב להתארגן לאכילה או שינה, מתקשה בהסתגלות למצבים חדשים, מגיב בחריפות לגירויים חדשים ואשר בתגובותיו האימפולסיביות והבלתי צפויות, הופך את חיי הוריו לקשים במיוחד.

התרופה המקובלת להיפראקטביות הינה תרופה מעוררת הפועלת על מערכת העצבים המרכזית בשם ריטלין (methylphenidate). תרופה זו באופן פרדוקסאלי, במקום לעורר את הילד, מרגיעה אותו ומביאה אותו למצב רדום ופאסיבי. קיימות תיאוריות שונות לגבי הסיבות לתופעה כמו אזור במוח אשר אינו מקבל אספקה מספקת של חמצן, או בעייתיות ברגולציה של בלוטת התריס.

ב- 1973 העלה רופא ילדים ומומחה לאלרגיות ד"ר בן פינגולד, את התיאוריה כי מזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין, השכיחים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים), הינם האחראים העיקריים להיפראקטביות. ד"ר פיינגולד מצא כי הפחתת צריכת הסוכר וחומרי צבע וטעם, כמו גם איתור אלרגנים יכולים לגרום לשינוי משמעותי לטובה בהתנהגות הילד. למרות שמחקרים רבים תמכו בהנחתו של ד"ר פיינגולד, עדיין הנחה זו נחשבה לדמיונית ע"י הרופאים אשר העדיפו לשלוח את ידם לפנקס המרשמים ולרשום תרופה מערפלת ויתכן שגם ממכרת. הטעות הטמונה בחשיבה הרפואית הינה כי היפראקטיביות אינה נובעת מסיבה אחת. בעיות קשב, בעיות התנהגות, התנהגות אימפולסיבית וקשיי למידה, הינם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח. חוסר תזונתי הנובע מהתזונה הלקויה עתירת האלרגנים (קיימים למעלה מ- 2800 חומרי צבע, שימור וטעם במזוננו), האופיינית לילדים בחברה המערבית. התשובה להיפראקטיביות לפי דעתם של חוקרים ומטפלים רבים הינה עבודת בלשות סבוכה שבסופה על המטפל לקבוע מה חסר ומה קיים בעודף.

ד"ר מלווין ורבאך, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה מסכם בספרו "השפעות תזונתיות על מחלות נפש" את כל המחקרים שנערכו על תזונה והיפראקטביות. ספר זה מתאר את מאות המחקרים שנערכו והפגינו את הקשר בין תזונה, אלרגיות למזון ובעיות התנהגותיות אצל ילדים.

נראה כי הסוכר לבדו אינו האשם הבלעדי בהיפראקטביות, סוכר כאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת היטב אינו גורם לבעיות. ד"ר קונרס מהמחלקה לפסיכיאטרייה בבי"ח לילדים בוושינגטון, מצא כי כאשר סוכר נצרך עם חלבון ועמילן, פעולתו שונה לחלוטין מאשר הוא נצרך לבדו. כאשר סוכר נצרך לבדו עם עמילן אך ללא חלבון (ממתקים, שוקולד), הוא גורם להתנהגות בעייתית לא רק אצל ילדים בעייתיים, אלא גם אצל ילדים בעלי התנהגות הנחשבת נורמלית. בשלושה מחקרים שונים שערך קונרס על קבוצות של ילדים היפראקטיבים בגילאים שבין 8 ל- 11, הוא הצליח להראות בבירור כי אצל ילדים שאכלו ארוחת בוקר עתירת פחמימות, חלה הרעה במצב הנפשי לעומת קבוצת הביקורת. לעומת זאת, אצל ילדים שאכלו ארוחת בוקר חלבונית חלה הטבה משמעותית.

(New Medical Science 1987).

מסקנתו: ילדים היפראקטיבים זקוקים לדיאטה עתירת חלבונים ודלה בסוכר. שני מחקרים נוספים הראו כי ילדים היפראקטיבים מעבדים מזון במהירות גבוהה יותר, הם בעלי מידות גוף קטנות יותר ולכן זקוקים כנראה ליותר חלבון בתזונתם (Am J Clin Nut 39:520-4’ 1984). אצל ילדים בגיל 4 עד 7 נראה כי ככל שהיחס בין פחמימות לחלבון היה גבוה יותר - כך הפכה התנהגותם להרסנית, חסרת מנוחה ותוקפנית (J Consult Clin Psychol 48:760-9,1980). ההצעה הרווחת היא להפחית מהתזונה סוכרים למעט מעט מיץ פירות ושני פירות טריים ביום. מחקר נוסף הראה כי אצל 62 ילדים מתוך 76 ( 82%!), חל שיפור ניכר בהתנהגות לאחר אלימינציה של סוגי מזון מסוימים. התנהגותם של 21 מהילדים הוגדרה לאחר המחקר כנורמאלית. סוגי המזון שהוכחו כמזיקים היו בעיקר חומרי שימור וצבע מלאכותיים (The Lancet 1:540-5, 1985). ממצאיו של מחקר זה חוזקו במחקר נוסף בו נבדקו שתי קבוצות של ילדים: קבוצה ראשונה של היפראקטיבים ושניה של ילדים נורמאלים ששימשה כביקורת. שתי הקבוצות קיבלו מיץ תפוזים תעשייתי. המיץ שניתן לילדים ההיפראקטיבים הכיל טטרזין (חומר צבע נפוץ בתעשיית המזון). לאחר 24 שעות חלה עליה משמעותית ברמת האבץ בשתן אשר הצביעה על כך כי הטטרזין נקשר לאבץ ומפחית את רמתו בגוף (אבץ הוא מינרל חשוב ביותר המעורב במאות תהליכים אנזימטים וחוסר אבץ אצל ילדים משויך לבעיות התנהגות ולמידה). מתוך 10 הילדים שקיבלו מיץ עם טטרזין, ל- 4 הייתה תגובה חריפה, 2 קיבלו אקזמה ו- 1 אסטמה לאחר כ- 40 דקות) ל- 5 הייתה תגובה מתונה יותר (J Nutr Med 1:51-7, 1990).

גורמים נוספים שנחקרו ונמצאו מזיקים היו סליצילאטים 80%, סוכר, תירס, בקר וביצים 25%, וגורמים אלרגנים נשאפים עוד 25%. מחקרים נוספים חיזקו את הטענה כי היפראקטיביות הינה במהותה תגובה אלרגית לחומרים שונים.

בנוסף יש לבדוק חוסרים תזונתיים שונים. נמצא כי לילדים היפראקטיבים מחסור בסרוטונין במוח. במחקרים בהם ניתנה לילדים תוספת של ויטמין B-6 (ויטמין זה חיוני להפיכת חומצה אמינית טריפטופאן לסרטונין), התקבלה תגובה מטיבה השווה לפעולת התרופה ריטלין. ההבדל העיקרי היה כי לאחר הפסקת נטילת הויטמין, עדיין נמשך השיפור (Biol Psychiatry 14:741-51, 1979). ד"ר ורבאך ממליץ על לקיחת P-5-P, הנגזרת הפעילה של ויטמין B-6, במינון של 50 מ"ג ביום. גורם תזונתי חשוב אותו יש לקחת בחשבון הוא אבץ. רמה נמוכה של אבץ עלולה להביא למחסור בקלציום ומגנזיום ולחשיפה לעופרת המעוררת בעיות קשות במערכת העצבים אצל ילדים, כמו גם תופעות התנהגותיות אחרות רבות. לילדים היפראקטיבים יש רמות גבוהות יחסית של אלומיניום ועופרת ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, קלציום וחומצות שומן הכרחיות.

קל מאוד לאבחן ילד כבעייתי, קל עוד יותר לדון אותו מגיל צעיר ביותר לתרופה ממכרת, מערפלת, מעכבת גדילה, שבטיחותה לטווח ארוך לא הוכחה (כל זאת לפי דברי היצרן, סיבא). טיפול אלימינציה של מזון ואיתור חוסרים תזונתיים, מסובך, דורש זמן רב וסבלנות, אך יש לזכור: למעלה מ- 80% מהמטופלים ישיגו תוצאות טובות כתוצאה מטיפול זה. בונוס נוסף כמובן הוא כי יתרונותיה של תזונה נכונה ובריאה חורגים מעבר למשמעות של הבעיה ומהווים תשתית מעולה לבריאותו וגדילתו של הילד לכל ימי חייו.

מחלת אלצהיימר וויטמין E

בדו"ח שפורסם במהדורת ה- 24 לאפריל במגזין הרפואי New England of Medicin הוצעה האפשרות כי ויטמין E במינונים גבוהים מסוגל להאט את התפתחות מחלת האלצהיימר. כותרת המחקר " מחקר מבוקר ב- סלגילין (תרופה מקבוצת מעכבי מונואמין אוקסידז), אלפא טוקופרול (הצורה הטבעית של ויטמין E), או שניהם כטיפול במחלת אלצהיימר".

(N Engl J Med 1997;336:1216-22.)

אלצהיימר הינה מחלה ניוונית חשוכת מרפא הפוגעת בלמעלה מ- 10% מאוכלוסיית הקשישים בחברה המערבית. מחלה זו תוקפת את המוח וגורמת להפרעות בזיכרון, ירידה ביכולת הרגשית והאינטלקטואלית ולבסוף קריסת כל המערכות. למחלה יש פרדיספוזיציה גנטית, קשורה להצטברות של מתכות רעילות ובעיקר אלומיניום וכספית וחסרים תזונתיים במיוחד בויטמיני B.

לטענת החוקרים, קימות עדויות כי תרופות או ויטמינים המגבירים את תכולת הקאטכולאמינים (כימיקאלים המשפיעים על תגובת הגוף לסטרס), ומגינים בפני פגיעות חמצוניות, מסוגלים להפחית את הנזק לעצבים ולהאט את מהלך מחלת האלצהיימר.

המחקר נערך במספר מוקדים רפואיים, על חולי אלצהיימר ברמת חומרה מתונה. 341 החולים קיבלו סלגילין (10 מ"ג ביום), ויטמין E (2000 יחידות בינלאומיות ביום), את שניהם או פלסבו, למשך שנתיים. התוצאות נבדקו לפי הופעה של: מוות, אשפוז, איבוד היכולת לבצע מטלות בסיסיות ויום יומיות, או דמנטיה חריפה (המוגדרת כדמנטיה קלינית דרגה 3). תוצאות המחקר קבעו כי תוך 440 יום בממוצע, לפחות אחת מתופעות אלו אירעו לחולים שקיבלו פלסבו. תופעות אלו אירעו באיחור של 230 יום לקבוצת הויטמין E ו- 215 יום לאלו בקבוצת הסליגלין.

סיכום המחקר " אצל חולים הסובלים מאלצהיימר ברמת חומרה מתונה, הטיפול בסלגינין או ויטמין E מאט את מהלך המחלה". ניתן לקבוע כי נטילת ויטמין E עיכבה ב- 6 עד 7 חודשים תופעות מפתח של המחלה, כמו אבדן זיכרון או היכולת להתקלח ולהתלבש לבד. ויטמין E מאפשר לחולי אלצהיימר לדאוג לעצמם. יתרה מזאת הממצאים מראים כי ויטמין E מגביר ב- 25% את היכולת להתלבש, לטפל בכסף ושאר פעולות הקשורות לתפקודים יום יומיים.

החוקרים דנים באפשרות המעניינת כי לויטמין E יכולה להיות השפעה רבה יותר על חולי אלצהיימר במצבים התחלתיים עד כדי מניעת התהליך הניווני ואף למנוע את המחלה אצל אלו שעדיין בריאים.

מלבד העובדה המסעירה לכשעצמה כי לויטמין E יש יכולת להאט את תהליכי המחלה ( מחקר זה רושם למעשה הצלחה ראשונה בתחום האטת תהליכי המחלה), קיימת חשיבות לעובדה כי למרות המינון הגבוה (2000 יחב"ל ) ולמרות משך השימוש הממושך (שנתיים), לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות בשימוש בויטמין E. עובדה זו, בתוספת ליכולתו המוכחת של ויטמין E להפחתת הסתברות למחלות כלי דם, לב וסוגים שונים של סרטן, מחזקת את ההנחה כי השלמה של ויטמין זה במינונים של 200 עד 600 יחב"ל ליום (תלוי בגיל ובאוכלוסיית הסיכון), הינה חיונית ביותר (רצוי בתוספת סלניום ).

לטענתו של ד"ר לאון טל, אחד המשתתפים במחקר מאוניברסיטת סאן דייגו, קליפורניה, כפי שצוטט בראיון ל- CNN, יוביל המחקר לשינוי בהרגלי רישום התרופות בארה"ב ובארצות אחרות בעולם. לדעתי, דבריו של חוקר זה לוקים בתמימות מסוימת: הניסיון מראה כי מחקרים אלו אמנם גורמים להתרגשות מסוימת הן בעולם האקדמי והן בציבור (כתבה על המחקר פורסמה גם אצלנו במבט), הרי שלמרות היתרונות והבטיחות שבשימוש בויטמינים למניעה, ואף לפתרון מחלות כרוניות ונווניות, הממסד הרפואי דבק בטיפולים תרופתיים ואינו נוטה להפנים ויטמינים כאמצעי טיפולי.

כמובן שטיפול באלצהיימר אינו יכול להתמקד רק בויטמין E. מחקרים אחרים הראו כי לויטמינים וצמחים שונים יש השפעה מטיבה על התפקוד ועל היכולת האינטלקטואלית והפיזית של החולים. ויטמיני B חיוניים למניעת הצטברות הומוציסטאין, מטבוליט רעיל הנוצר ממעבר חומצה אמינית מטיונין לציסטאין במצבי מחסור של ויטמיני B שונים. מחסור בויטמיני B ובמיוחד -6B, חומצה פולית ו- -12B שכיח במיוחד אצל קשישים, בעיקר עקב הרגלים תזונתיים ובעיות ספיגה. גם לאבץ, לסלניום, ולחומצת שומן מטיפוס אומגה- 6 (GLA), יש השפעה מבורכת על מצב החולים (J of Nutritional Research 1:259-266). חשיבות מיוחדת יש לתוספת ברזל וקו-אנזים -10Q (The Lancet Sep 1992;671).

היות והמחלה מקושרת לנזק של ראדיקלים חפשיים של חמצן ומכאן כנראה חשיבותו הרבה של ויטמין E, ( ויטמין E מסוגל למנוע חימצון של שומנים, אחד הגורמים העיקריים לזיקנה ומחלות הקשורות לגיל), אין לשכוח את חשיבותו של הצמח גינקו בילובה. צמח זה הראה תוצאות מצוינות בהעלאת יכולת התפקוד של חולים בדמנטיה סנילית בכלל וחולי אלצהיימר בפרט.

(Therapie Sep-Oct 1972;881-892).

גורם מבטיח נוסף בעיכוב תהליכי המחלה הוא חומר הנקרא פוספטידיל-סרין, פוספוליפיד (שומן הקשור לזרחן) אשר הוכח כמעכב תהליכים סניליים ובעל ערך רב במצבי אלצהיימר, (Dementia 5:88-89, 1994). חסרונו העיקרי של רכיב זה הינו מחירו הגבוה.

עדויות אלו מצביעות על היתרון העצום שיש בלקיחת מוספי מזון להקלה, למניעה ולטיפול בבעיות כרוניות וניווניות הקשורות לגיל בכלל ומחלת אלצהיימר בפרט. יש לקוות כי כמו בנבואתו של הד"ר לאון טל, תאמץ הקהילה הרפואית אמצעים בטוחים ויעילים אלו לטיפול במחלה במקום לצפות ל"תרופת הפלא", שתסלק באורח פלא את תסמיני המחלה.

שאל את המומחה

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה

לקבלת ייעוץ נטורופטי אישי בנושאי תזונה, נטורופטיה וצמחי מרפא כתבו אלינו או צרו קשר טלפוני בשעות העבודה (9-13, 17-19) עם היועצים שלנו:

בסניף ראשון לציון - טל' 03-9650666 -
ד''ר גדעון לבב (Ph.D בנטורופטיה) ודוקטור לודמילה ריוולניק (M.D).

לשירות לקוחות והזמנות, ניתן להתקשר גם לסניף גבעת נילי - טל' 054-2017778 - בכל שעות היום והערב.

המידע שבאתר אינו התוויתי ו/או רפואי. המוצרים המומלצים באתר הם בבחינת "לא תרופה".
בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.

בניית האתר: אמנון לבב, לבבי מדריכים - בניית אתרים בריאים. עיצוב: קרן קוצר . כל הזכויות שמורות ©. ניתן ומומלץ לצטט קטעים קצרים תוך ציון שם האתר וכתובתו.