שירים במעגל היממה. שירים ולחן: אורית לבב.
שירים שמחים לילדים - מתוך חווית החינוך הטבעי ניתן להשיג את הקלטת עם השירים על ידי פנייה למשוררת.
כדי לקום
כדי לקום - צריך לוותר
לפעמים על חלום - לפעמים על יותר
כדי לקום - צריך לותר
כדי לקום - כדאי לותר
לפעמים על פינוק - לפעמים על יותר
כדי לקום - כדאי לותר.
אז, קומי נא - ובאי קלילה
לנסיך החמה - תהיי הכלה
עכשיו נמציא את העולם,
מן ההתחלה.
עכשיו יונקת...
עכשיו יונקת -
עכשיו יונקת
עכשיו שוקדת -
עכשיו שוקקת
עכשיו יונקת -
עכשיו יונקת
עכשיו שוקטת -
עכשיו שותקת
עכשיו יונקת - עכשיו יונקת
עכשיו צוחקת!
ילדה חדשה
חיתול חדש -
פנים רחוצות
סירוק נחמד -
מים לשתות
ילדה חדשה -
הרגשה חדשה
ומשהו חדש לעשות!
חיבוק גדול -
המון נשיקות
שיר שובב -
ומילים מצחיקות
ילדה חדשה!
הרגשה חדשה!
ומשהו חדש לנסות...
נבטים
זרעים זהו פלא -
פלא בריאה.
משינה עמוקה -
שעתם מגיעה.
הם בוקעים אל האור - נובטים מרצון.
טובים למראה -
וטובים כמזון!
עדשים עם זנב -
אפונה עם זנב
חיטה עם זנבנב -
חומוס עם זנב.
ללא אדמה,
רק במים פשוטים
צומחים במטבח נבטים.
כדי לגדול
כדי לגדול - צריך לוותר
לפעמים על פחות -
לפעמים על יותר
כדי לגדול - כדאי לוותר
לפעמים על פחות, לפעמים על יותר.
אז תני לי יד - ובואי קלילה
לנסיך הגדילה, תהיי הכלה.
צאי לדרך עם שיר -
וקחי לך מנגינה!!!
תפוח
אם אצא לאי בודד - אקח איתי תפוח.
לא חריף ולא חמוץ - לא מר ולא מלוח.
הוא ירוק והוא חי,
נח בין שתי כפות - ידי.
הוא מתוק, ידידי,
לא יותר מדי!
עגלה
עגלה מתגלגלת - רחוק, רחוק ...
בעגלה הילדה - כה קלה!
הגוף נרגע, מתחשק
לה, לצחוק, לצחוק ...
כל הדרך.
יפה
בשבילה!
על הדשא
על הדשא -
כמו עלעל ועוד עלעל.
על הדשא -
כמו תלתל בתוך תלתל.
על הדשא -
כמו שבלול בתוך עיגול...
על הדשא -
כמו חתול ועוד חתול.
ככה סתם, נרדמנו.
ככה סתם, האדמה,
אספה אותנו. לשעה קלה,
של מנוחה כה מתוקה...
עד שהתעוררנו - ונזכרנו
איך, ככה סתם, נרדמנו...
יש חיות
יש חיות שבעיקר שוחות.
יש חיות שבעיקר עפות.
יש חיות שבעיקר הולכות, או
זוחלות,
אבל -
יש חיות, שהולכות ושוחות.
יש חיות, שהולכות ועפות.
יש חיות, שעפות ושוחות.
מי מכיר אותן?
השחפים - מהלכים ועפים.
סרטנים - מהלכים ושוחים.
פרפרים - מרחפים.
ודרורים - מעופפים....
נחשים זוחלים. וילדים?
יכולים, כמעט הכל!
גם לשחות, וגם לזחול.
גם ללכת, בלי ליפול.
ולחלום - שהם עפים!
יש מקום אחד (הבית.)
יש מקום - אחד, בכל העולם.
מקום,
שבו
שום דבר לא מושלם...
אבל -
יש מקום בו המון.
מקום בו בכייף.
מקום בו, אוהב, ללב.
מיץ
מי רוצה מיץ?
מי רוצה מיץ?
מיץ תפוזים,
מיץ תפוחים?
מיץ אגסים,
מיץ ענבים?
מי יודע -
מה זה מיץ מתוק, לבן?
חלב של אימא, כמובן...
ישנה
ישנה. -
כל הבית נרגע איתך, כשאת
ישנה.
במיטה שלך -
ישנה.
והכל מתחדש איתך, כשאת
ישנה.
במיטה שלך.
החלמה מלאה
החלמה מלאה.
נשמי
בקלות, ילדה
יקרה!
החלמה מלאה.
ושתהיי
אפילו, עוד
יותר בריאה...
ושמחה!
שתגדלי
שתגדלי - כמו תאנה.
כמו עץ אגוז - כמו שקדיה...
כמו ברוש אולי...
רק את תדעי ודאי
איזה מן של עץ,
את.
איזו צמיחה,
משורש נשמתך תתגלה.
שתגדלי -
בייחודיות ובפשטות,
כמו עץ.
צעד צעד
צעד, צעד - הופ - אוצר!
זה מסע שלא נגמר...
צעד, צעד~ עוד אוצר!
מסע יפה, שלא נגמר.
צעדתי לכאן,
על הרגליים שלי.
אמשיך קדימה,
על הרגליים
של אמא!
צעדתי לכאן,
על הרגליים שלי.
אחזור הביתה
על הרגליים של אמי.
הולכים ברגע
הולכים ברגל -
הולכים ברגל.
הולכים בכיף -
הולכים בכיף.
נחזור לפני שנתעייף.
פוקחים עיניים
לעולם
שלום, שלום פה
לכולם!
בעקבותייך
בעקבותייך ילדתנו,
מטיילים -
טיולים,
בשמיניות ובמעגלים.
בעקבותייך ילדתנו,
מגלים
שמתקדמים,
גם בכאלו
מסלולים!
סיפורים
טודום, טודום
טווי.. טווי ..
לנדנדה,
שבגן המשחקים,
יש בשבילנו צליל מיוחד.
הנדנדה,
שבגן המשחקים,
מספרת סיפורים ...
קדימה.. אחורה ..
קדימה-אחורה, מזמרת...
קדימה-אחורה,
נדנדה עם שרשרת.
שרשרת מימין -
שרשרת משמאל,
ובמרכז -
כה באת לשבת!
רגליים עולות...
ורגליים יורדות...
נעים כשבשקט
הרוח נושבת...
כועסת
לפעמים אני כועסת.
ואפילו לא יודעת,
שאני כועסת...
ככה סתם, באמצע היום.
כאילו,
הכעס בתוכי, יצא לטיול, רצה להתאוורר,
רק שכח לספר, התבייש לדבר.
פתאום- אני הורסת.
ושופכת. ושוברת. ונמאסת.
גם אוכלת, מהר.
וזה בסך הכל,
הכעס, שרצה להתאורר.
רק, שכח לספר,
התבייש לדבר.
עכשיו, אני מבקשת מהכעס ~ בבקשה,
כשאתה רוצה לטייל,
רק תלחש לי באוזן,
שלא אבהל.
ואדליק לך, אור -
שלא תפחד,
שלא תשתולל,
נהייה חברים -
נשחק, נדבר!
בלבבך דולק הנר
בלבבך דולק הנר.
כאן אישון חכם, שומר.
כאן חיוך, תמיד זוהר.
יום וליל, בלב, אצלך.
הוא מקשיב ומהרהר.
הוא מבין ומסדר.
כל כאב, אשר עובר.
הוא מאיר דרכו בנר.
הוא סולח, הוא שולח,
מכוון, מברך, ומשחרר.
בואי אמא! בואי למים!
בואי אמא. בואי למים!
טוב במים.
טוב בשתיים...
בואי אמא, בואי!
נוחי אמא. נוחי במים.
טוב במים, לעצום עיניים.
נומי אמא. נומי.
בואי אמא. נצא מן המים.
די במים... רק בינתיים.
בואי! נצא מן המים!
שלום! ותודה בינתיים.
עיניים קטנות, עייפות.
עיניים פקוחות,
כמעט עצומות.
עיניים צלולות,
הפכו עמומות.
עיניים קטנות, עייפות...
אמא כותבת
אמא כותבת מכתב.
ביד, בעיניים, בלב.
אמא כותבת
מכתב אוהב.
אותיות מספרים ומילים.
סימנים לחולל בם, קסמים.
סימנים לחולל בם,
מלב אל לב,
דברי קסם של מח אוהב,
דברי חסד של מח חושב.
גם את תכתבי מכתבים.
גם לך יהיו אהובים.
גם את תשגרי כך,
מלב אל לב,
דברי קסם של מח אוהב,
דברי חסד של מח חושב.
אמא כותבת עכשיו.
אמא כותבת, מכתב.
הביטי וראי,
איך נייר וגם עט,
יכולים בחדווה ~ לפטפט.
נומי באושר
לילה, לילה, לילה טוב.
לילה בא.
לילה בא אל הרחוב.
לילה בבית. לילה טוב.
חושך, חושך, חושך בא.
על יום של אושר,
תודה רבה.
חושך, חושך, יום כבה.
נומי, נומי, אהבה.
נומי, נומי, בשלווה.
נומי באושר! לילה בא.
כדי לישון
כדי לישון, צריך לוותר.
לפעמים על פחות,
לפעמים על יותר.
כדי לישון, כדאי לוותר.
לפעמים על פחות,
לפעמים על יותר.
אז, תני לי יד,
ובואי קלילה.
לנסיך השינה,
תהיי הכלה.
מחר נמציא את העולם,
מן ההתחלה...
בית פה
בית זה לבלוב ירוק
טעם לו - חמוץ - מתוק
בית זה מקום לבכות, לצחוק,
מקום לראות
חלום עמוק.
בית זה סגנון אישי
בית זה מסע רגשי
בית זה ניגון,
מוכר ואהוב.
תמיד יזכיר לי מה חשוב.
בית זה להשתולל
לישון ביום, לקום בליל.
בית זה לקבוע סדר בו.
אבל גם לשנות אותו.
מקום מוצלח להתנסות.
מקום נפלא,
לרקום גבולות.
בית זה לחיות
עם כל השאלות.
בשלווה גדולה מאד.
בית, בית...
בית פה!
איזה מן דבר! (הכל בטלפון)
איזה מן דבר?
איזה מן דבר!
כל הגדולים,
כל היום מצלצלים.
כל היום מבלבלים.
מרימים וסוגרים...
וסוגרים ומרימים...
ומוסרים
דרישות שלום
והודעות
ונשיקות...
הכל בטלפון!
מי בטלפון?
מי מקשיב לי?
מי שומע
את קולי בטלפון?
מי חכה לי, מי צפה,
לשמוע את קולי בטלפון?
חבוקה בזרועותי
חבוקה בזרועותי,
את נס קטן.
נס עמי ~ נס עולמי.
לו ידעת, עד כמה
כל יום אני יוצאת
מעצמי ~ אלייך.
שולחת לך מחשבות מוארות.
מוסרת את דמעותי, חלבי,
את חום ליבי.
הוצאתי אותך לאור!
כעת, הגיע תורי...
אני אוהבת אותך
כך או כך,
אני אוהבת אותך
כל כך.
.I Love you
.Red or white
.Green or blue
,Whatever you do
I still love you
אדמת שלום
אדמה היא אוצר
שאפשר לטפח.
אדמה הינה גוף
שניתן לשמח.
האדמה היא מקום,
להגשים כל חלום.
וחלומה העתיק
של האדמה עצמה,
להיות לנו - אדמת שלום.
אמא אדמה
מבורכת היום.
ילדינו צומחים
באדמת שלום.
תהילה
תהילה זו מילה,
עם הלל והילה.
תהילה זו תפילה
של תחילה...
כשראינו אותך,
נהדרת כל כך,
אז קראנו לך, תהילה!
כי רצינו בך - באמונה.
וקיבלנו אותך -
בהכרת תודה.
נמשיך ביחד
שנה ועוד שנה, הלאה!
מתאמנת
כל היום את מתאמנת,
לטפס, לעלות.
בספסל, במדרגות.
מתאמנת מאוד.
חרוצה כמוך
עוד לא פגשתי.
מחליטה לעשות.
מנסה עוד ועוד.
מתאמנת מאוד
~ בדרכים המוכרות
ובינתיים בודקת
דרכים חדשות!!!
יחד
לבשל ביחד -
לאכול ביחד.
להגיד תודה, על המזון.
לנגן ביחד -
ולשיר ביחד.
ובסוף היום, נלך לישון.
לדבר ביחד -
ולשיר ביחד.
לגלות ביחד את הסוד.
מי שטוב לו יחד -
גם לבד, אחר כך,
מתמלא,
מן חמימות כזאת.
כי ביחד מעניין / וביחד משמח / וביחד מלמד אותי המון.
כי ביחד זה מדליק / וביחד זה מצחיק / ומה שיש לנו, תמיד מספיק.
מזון מהלב
מזון מהלב,
זה מה שיש לי בצלחת.
מזון מהלב,
כמו הירקות שהם ביחד.
עם הזרעים, הנבטים,
עשבי תיבול ואגוזים.
וזה יפה, וזה טעים.
טעים לי!
מזון מהלב,
זה מה שאמא כה טורחת.
לי להמציא, לי לגוון,
צירוף חדש ומעניין.
מזון טרי, חי ובריא,
בריא לי!
~ כי כשהבטן קלה
וגם שבעה,
יש המון מקום בלב.
כי כשהבטן קלה,
אפשר להיות בלב.
צלצלי אלי / באויר יש מן אור.
באויר יש מן אור, שעובר די מהר.מחבר לבבות, מקשר באור, שהולך וחוזר.
צלצלי אלי... אצלצל אלייך.
לפעמים הצבעים ממלאים את גופי, ראשי וליבי.
לפעמים הצבעים, כל כך חיים. בגלים, הם עולים ויורדים. תציירי אלי... אצייר אלייך.
לפעמים זו תמונה, שפתאום מופיעה לי בלב.
לפעמים זו תמונה, בתוכה טמונה מתנה, מחבר שאוהב.
שחושב עלי, גם אני חושב...
אני חושב עליו, גם אני אוהב.
פרפר שאהב
פרפר! פרפר! פרפר! פרפר!
סגול, צהוב, אדום, לבן.
אחד אפור עם כתם שקוף.
את הפרח אהב, ולא רצה לעוף.
פרפר! פרפר! פרפר! פרפר!
סגול, צהוב, אדום, לבן.
אחד אפור, עם כתם שקוף,
את הפרח נושק,
~ ולוגם לו צוף.
מה על הבמה?
מה על הבמה?
צליל וצבע.
מה על הבמה?
ניע-ניע-נוע-נה.
מה על הבמה?
אור הנשמה.
אשר רואה בטוב וגם נותנת מקרוב לראות זאת.
וגם נותנת מקרוב לרעוד זאת, לצחוק, וגם לבכות.
לפעמים אתה על הבמה.
ולפעמים מוחא כפיים.
במה - קהל כמו החיים,
~ הינם דבר אחד ~
עשוי משניים.
3 הארוחות
כל יום ויום לי צופן הפתעות.
מלבד שלוש חברות,
שתמיד מגיעות.
תמיד בזמן הן נוכחות.
בלא כל תנאי הן מחייכות -
שלוש הארוחות.
ארוחת הבוקר,
ארוחת הצהריים,
וארוחת הערב.
אצלי, בונות בית,
אך גם אורחות.
לא יותר, ולא פחות...
שלוש מבורכות - הארוחות.
כל התודות
כל התודות הקטנות שאמרתי היום.
מצטרפות לכדור-אור גדול.
שמתגלגל לפני,
ואת הדרך מאיר.
כל התודות שאמרתי,
עושות את חיי כשיר.
|