המקדש שבתוכנו

עלון ''טבע הגאולה'' הוא מָטְבֵע מתחדש, שיש לו שני צדדים, בהם לימוד קבוע: חסידות לצד בריאות בהשראת הרמזים הסודות והרזים, המתגלים בפרשת - השבוע.

הרבנית מנוחה רחל סלונים ע''ה: נקיוּת מקדשנו - כדרך לקדושה ולטהרה

פרשת תרומה: ''ועשו לי מקדש - ושכנתי בתוכם ''

פרשת תצווה: ''ועשית מזבח...מקטר קטורת...'' שמות ל - א והמזבח ... הוא הלב!

חג פורים: איך נקלוט לתוכנו - את קדושת החג?

הפה - הוא השער למקדש !

הרבנית מנוחה רחל סלונים ע''ה: נקיוּת מקדשנו, כדרך לקדושה ולטהרה.

אך עברו יומי'ים, מאז יום ההילולא של הרבנית הצדקנית, אשת הרבי נשיא-דורנו, הנפש הצנועה, הפנימית, חי'ה מושקא ע''ה (כ''ב שבט- עליה סיפרנו בעלון האחרון.), והנה מגיע כ''ד שבט, ואנחנו זוכים ב''כד'' ... של אור מבורך, ביום ההילולא של אשת מופת נוספת בתולדות חב''ד: הרבנית מנוחה רחל סלונים ע''ה.

מנכדותיו של האדמו''ר הזקן, מי'יסד חסידות חב''ד, אשר רשמה פרק ייחודי בהסטוריה של חב''ד: חי'יתה ונקברה בארץ-ישראל! (בחברון-עיר האבות) רבות מלהזכיר, הן הישועות הטמירות, להן זכו יהודי ואף ערבי'י חברון בימי'ה. ומה עזה היתה התקשרותם אלי'ה!

מימי צעירותה ועד זקנותה המופלגה, הקפידה, במסירות הנפש, על מראה נקי להפליא! ממנה למדו כל סובביה, ונזכה ללמוד גם אנחנו, כיצד, כאשר כוונתנו מסורה לכך:

הפעולה הגשמית – ניקיון, מביאה לידי מצב של טוהר רוחני – נקיוּת.

מעובד מתוך ''עטרת מלכות'', שבעה דורות של רבניות חב''ד, ע''מ 96-103

ז' באדר, יום ראשון הקרוב, הוא יום מיוחד, יום הולדתו והסתלקותו כאחד, של משה רבנו ע''ה -''יא-הדור''ראשון בהסטוריה של עם ישראל. מוסבר בתורת החסידות, כיצד בכל דור, עובר השפע האלוקי לבני-ישראל, באמצעות ההתקשרות להוראותיו ולהנהגתו של ''נשיא-הדור''. ''מוכרח להיות משה בכל דור ודור...שבו מתלבשת נשמת משה... והחי'ים הרוחני'ים שלו נשארים נצחי'ים, בעולם הזה הגשמי, על-ידי שהם מתלבשים בגוף של נשיא הדור, שבכל דור ודור...''

ציטוט מליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש, כרך כ''ו, ע''מ 7

באופן דומה, קי'ים, בתוך כל אחד מאיתנו, במקדשנו הפנימי,''ניצוץ משיח'', מקור של חמימות, אהבה ואור, וגחלת של תודעה, שניתן ללבותה ולהגדילה, דווקא באמצעות ההתקשרות לנשיא-הדור.

וזוהי הסיבה, שנשיא דורנו, הרבי מליובאוויטש, עודד את ההכרזה:

אמירת משפט זה, פועלת את הצתת ''ניצוץ-משיח'', אשר בלב כל יהודי: מחזקת את הכמיהה, להתאחד עם הקב''ה באמצעות תורתו ומצוותיו ... ואת עיקר העיקרים: האמונה הטהורה, בגאולה השלמה, ע''י משיח צדקנו, בקרוב ממש!

פרשת תרומה: ''ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם .''

בפסוק המרגש הזה... (שמות כה, ח) לא נאמר ''בתוכו''.ובתורה אין ''תקלות לשוניות''. הכל מדויק להפליא. המקדש, הוא אכן בתוכנו. מקדש ''חיצוני'', מבנה, היכל, יכול להיות רק פועל יוצא של הקדושה, שכל יהודי פועל בגופו ובביתו.

ומה עשינו היום, כדי להוסיף שלום, ואחווה במשפחתנו? איזה דבר תורה אמרנו היום, כדי להספיג קדושה את קירות ביתנו? איך אכלנו, מה בחרנו, מה ברכנו, ולמה הפנינו את כוונותינו, כדי להאיר בקדושה את גופנו? כשנחזור הביתה היום... נראה בעיני רוחנו, נרות הדולקים, בכל מקום בו קי'ימנו מצוה, עשינו חסד, ופעלנו שלום ואחווה ... א מ ן

פרשת תצווה: ''ועשית מזבח...מקטר קטורת...'' (שמות ל,א)

והמזבח ... הוא הלב !

כל מרכיבי המקדש, מסמלים מרכיבים בנפש האדם היהודי. ובמקדש היו שני מזבחות.

ה''מזבח החיצון'' אשר מסמל את עני'יני העולם, והצרכים הגשמי'ים, שיש לעסוק בהם ב''חיצוניות הלב''. בנאמנות, אך לא בשיא הרגש והתלהבות. ו''המזבח הפנימי'' עם הקטורת, שהוקטרה בו, המסמלים את חיות הרגש ופנימיות הלב. אותם יש לשמור ולי'יחד,לחיבור הנפשי-רוחני, העמוק והטהור ביותר עם הקב''ה.

חג פורים: איך נקלוט לתוכנו, את קדושת החג?

מצוות כל חג = מנהגיו, הן הכלי לקבל את שמחת החג ואור-קדושתו.

כמו שה''קולטן'' לקדושת הפסח הוא המנעות מחמץ ואכילת מצה,

ולקדושת סוכות - הסוכה, כך קדושת פורים נקלטת ע''י: משלוח מנות, מתנות לאביונים, מקרא מגילה, משתה פורים, והתחפשות. כל המצוות הנ''ל מסמלות את מעלת אחדות ישראל, שמתגלה בחג זה, באופן גבוה ונעלה במיוחד.

עפ''י החסידות, להתחפש זה בעצם לומר: כל נשמות ישראל, הינן מהות אחת ואחדות אחת. זו האמת לאמיתה. השוני, בדיעותינו ובפרצופינו, הוא התחפושת ! לכן אנחנו מתחפשים!

הפה - הוא השער למקדש !

גופנו, הוא בפני עצמו מקדש, משכן לשכינת הקב''ה. כמו ''מנורת מאור'' בעלת שבעה קנים, כך שבעה פתחים, נמצאים בפניו של אדם: זוג עיני'ים, זוג נחירי'ים, זוג אזני'ים ופה אחד! (אולי אחד בלבד... כדי שנזכור תמיד כמה חשוב, שהדיבור והאכילה, י'יעשו באיפוק וצניעות.)

דרך פתחים אלו, אנו משתדלים לקלוט ולשדר, דברים טובים, מאירים ואמיתי'ים, אל העולם וממנו. אבל ה''שורה התחתונה'' במגענו עם גשמיות העולם, קשורה ללא ספק בעבודת הפה. תודעתנו, צריכה לעמוד לנו כ''שומר בשער'', בכל הנוגע לשאלה ''מה י'ידחה, ומה י'יכנס לתוך גופנו~מקדשנו פנימה ???'' וכאן מומלץ לנהוג לפי הכלל:''מה שיותר קרוב למקור, יותר טהור.'' נאכל בכשרות ובברכה.

וכמובן: נוסיף מזון חי לתפריט, ותתווסף חיות בעבודת ה' ב''מקדשנו''!

שנזכה ... לאסוף לעצמנו ''סל'' של חויות קדושה פנימית: ברית מילה, שבת קודש,

שמחת מצוה וקדושת הדיבור. שנזכה לקלוט ולהתמלא חיות מהחג הקדוש ביותר שניתן לנו:

חג פ ו ר י ם . אמן !