שם טוב ~ הכל טוב

עלון ''טבע הגאולה'' הוא מָטְבֵע מתחדש, שיש לו שני צדדים, בהם לימוד קבוע: חסידות לצד בריאות בהשראת הרמזים הסודות והרזים, המתגלים בפרשת - השבוע.

פנינת ''תניא''
רק ה''שמות'' ירדו למצרים!
דבר שנקרא בשם - אינו בטל לעולם.
פינה חדשה ~ פינת הרמב''ם
שינה מתוקה … במקום עוד ארוחה מתוקה.

פנינת ''תניא''

כאשר אנחנו שמים את ה''אני'' שלנו קצת בצד ( = ''בטל''), יכולה קדושה להיכנס ולהאיר אצלנו. נוכחותנו כך, תוכל לפעול ולשרת, בשליחות הטוב האלוקי.

	אני נרגש... חומש חדש... חומש חדש... ואני נרגש השבת תיקרא בבתי-הכנסת, פרשת ''שמות'', הפרשה הראשונה בחומש השני שבתורה, חומש ''שמות''. בגיליון זה נציג, שניים מתוך מגוון היבטים אפשרי'ים לנושא השמות. נפתח בהיבט - רוחני. ונמשיך להיבט, מרתק לא פחות, העוסק בכוחה של השפה המדוברת.

רק ה''שמות'' ירדו למצרים!

עצם-הנשמה, הוא השורש הרוחני, מקור הנביעה האמיתי, של הנשמה שבגוף, ומשפיע לה כוחות. כזכור מגיליון מס' 7, ביום ההולדת, בתאריך העברי, ה''מזל'' (כינוי לשורש ועצם הנשמה) הוא ''טוב'', כלומר משפיע כוחות רבים לנשמה שבגוף. ולכן, כדאי וחשוב כל-כך, לחגוג תאריך זה, ולהתברך בעוצמותיו.

בפסוק, הפותח את הפרשה, כתוב: ''ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה'' שמות א', א' . זהו רמז לכך, שרק ה''שמות'' של בני ישראל, ירדו לגלות במצרים. ''שם'' הוא כינוי לחלק החיצוני בלבד, של הנשמה, ההארה המוגבלת שמאירה בגוף הגשמי. עצם הנשמה, הגרעין הפנימי, הוא מאז ומעולם ...לעולמי-עד ... בן –חורין .

	נתעודד... מכך שהנשמה עצמה, מעולם לא ירדה לגלות, וכל העת משפיעה כוחות לחלק הנשמה החיצוני שבגוף, בכדי שנוכל להתמודד עם קשיי העולם הזה... שנצליח לגלות, כאן בעולם, אלוקות, לשכון בו בטהרה ובשלוה, לשמור על מתת הקדושה הנפלא שניתן לנו, ולהקרין מאורו סביב.

דבר שנקרא בשם, אינו בטל לעולם .

ידועה הקפדתו של הרבי מליובאוויטש, על השפה המדוברת. כל מילה, וכל תג, יש להם כח ומשמעות. כאשר אנו מכנים את בתי-החולים ''בתי-רפואה'', יש בכך כדי לגלות, גישה יצירתית ובריאה יותר, לעולם סביבנו. כאשר אנו רוצים, להבדיל, לבטא את אמונתנו, שתופעה שלילית כלשהי תיבטל מן העולם, אנו נמנעים מלכנות אותה בשם. לדוגמא, את המחלה הנוראה, של דורנו, אנו מכנים בביטוי הסתמי ''המחלה ההיא'', ללא זהות, ללא שם.

	בגאולה השלמה, תתבטלנה המחלות, יבטל כל הרע מן העולם. האופן בו אנו משתמשים בכח היצירתי של הדיבור, ביראת-קודש, באחריות, בשיקול דעת, הוא אחד הכלים שבידינו, לקירוב הגאולה .

פינה חדשה ~ פינת הרמב''ם

לכבוד כ' טבת, יום ההילולא של הרמב''ם, שחל בשבוע האחרון, נפתח פינה חדשה, אשר תופיע בעלון מדי-פעם. פינת הרמב''ם תעסוק בהנהגות בריאות, המתבטאות בהרגלי~אכילה וסדר~יום, המי'יטיבים והמאריכים את חי'ינו.

שינה מתוקה … במקום עוד ארוחה מתוקה .

	''ודע, כי השינה תיכף אחרי האכילה, מזקת לכל בני האדם … יש לחכות עד שיהיה בין האכילה והתנומה, שלוש שעות או ארבע'' הרמב''ם,ספר הקצרת, פרק עשירי.

מבחינה ביולוגית, המצב הוא כזה, שיכולת העיכול, פוחתת למינימום בשעות הלילה. בלילה הגוף עסוק בבניה מחודשת של תאיו, מתוך החומרים שספג מן המזון, וכן בהתארגנות להוצאת הפסולת. כשאוכלים בלילה, גם שעות השינה, גם החלומות, וגם רגעי ההשכמה, מאבדים מאיכותם ונעשים מכבידים יותר.

יתכן, שלא בכל יום נוכל לקי'ים הנהגה זו. ישנן סעודות מצוה וישנם מפגשים חברתי'ים חשובים, שמתארכים אל תוך הלילה בשמחה ו…באכילה. אבל באחד מאותם ערבים, שאנחנו מבלים בבית, ננסה להתארגן כך, שארוחת הערב המשפחתית לא תתאחר אחרי השעה 19. מיד לאחרי'ה, כדאי להבריש שיני'ים, (גם זה בילוי משפחתי חווי'יתי … ובריא). להשמיע מוסיקת רקע נעימה, ולהנות משעות לילה יצירתיות, צלולות ופוריות, שאין בהן הסחות דעת של התעסקות באוכל. לאחריהן מקלחת משקיטה ומטהרת … ושינה מתוקה . (נכון , זה ה''פרס'' והקינוח …).

שנזכה, – לשם טוב, ולקרוא בסיפורי הבעל שם טוב... להשתמש בכח הדיבור, בצורה שרק תי'יטיב איתנו ועם חברינו. לאכול ולישון בתבונה לקידוש שם שמיים...ולבריאותנו. ונזכה ששם ה' ישרה וישכון בין כתלי – ביתנו. אמן!