מי מכיר את ''חג הספרים''?

מה מלמדים חלומותיו של יוסף
מי מכיר את ''חג הספרים''
לעדן את האכילה
מתכון כתום ליום שמח ואפור!

מה מלמדים חלומותיו של יוסף, על עולם הקדושה ?

בפרשת ''מקץ'' מתוארים חלומות שחלם יוסף, וחלומות שחלם פרעה. הבדל ניכר קי'ים ביניהם. חלומו של יוסף נפתח בתמונה, בה הוא ואחיו עובדים בשדה: ''והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה''. חלום פרעה, נפתח בשפע העולה, כאילו מאליו: ''והנה מן היאור עולות שבע פרות...'' בעולם הקדושה (אותו מיצגים חלומות יוסף), מרויחים, את הטוב, השלווה, השמחה והשלמות הפנימית. רק שפע, שבא בעקבות עמל ויגיעה, הוא אמיתי, בר-קיימא.

עולם החומר והדמיונות (אותו מיצגים חלומות פרעה ותרבות מצרים), יוצר אשלי'ה של טוב, הבא כאילו מאליו, ללא השגחה עליונה וללא מאמץ. זהו טוב, הדועך עד מהרה וגווע, כפי שמשתקף בחלומותיו של פרעה.

	נפרדים מחנוכה??? מחנוכה, כמו משאר החגים והמועדים, לא נפרדים. ספוגים באורם... איתם ממשיכים, ובמשנה-מרץ צועדים. כמזכרת מחנוכה, הנה תשובה אחת, מתוך רבות, לשאלה המתבקשת: הרי פך- השמן דלק, רק ל-7 ימים נוספים מעבר למקובל. אז מדוע יש לנו 8 ימי חג ? מה שנראה בעינינו ''טבעי'' או ''צפוי'', גם הוא, אינו אלא נס, המלובש בתוך הטבע !!! כל מערכת חוקי הטבע, הינה אלוקות בפעולה ונס ! כך שגם יום יחיד של הארת המנורה בשמן, הוא נס. נוסיף אליו את שבעת ימי ה''נס-שמעל-לטבע'' – קיבלנו שמונה .

מי מכיר את ''חג הספרים''?

ספרי'יתו של הרבי הרי''יצ (הרבי הקודם, לפני הרבי מליובאוויטש), התגלגלה לידי'ים פרטיות, והדבר עורר שערורי'ה גדולה, בקרב החסידים, שתבעו להחזירה למשכנה בליובאוויטש. בסיכומו של פסק-הדין (שארך 40 עמודים !) והתפרסם בה' בטבת תשמ''ז, כותב השופט צ'ארלס סימפטון: ''...הגעתי למסקנה, שהספרי'ה לא היתה רכושו הפרטי של הרב יוסף יצחק שניאורסאהן...לאגודת חסידי חב''ד יש זכות בדין, בתביעתה להחזרת הרכוש.''

אחת האמירות, שריגשה מאוד אז, ומרגשת גם היום,נשמעה מפי הרבנית חי'ה מושקא, אשת הרבי מליובאוויטש :'הספרים, שי'יכים לחסידים. וגם הרבי שי'יך לחסידים !''

במאמר המיוחד, שנשא הרבי מליובאוויטש, לאחר בשורת הניצחון במשפט הספרים, אמר:'...יש ללמוד עתה, להגביר עוד יותר, את הפצת תורת רבינו... מתוך שמחה עצומה והתלהבות...''

	מה נוכל להפנים בקרבנו, מתוך מאורעות אלה ומתוך אמירות אלו, אשר יחזק ויעצים אותנו? רב''י, שפירושו בראשי תיבות ''ראש בני ישראל'', אינו נתפס בחסידות כנשמה אישית פרטית, אלא כנשמה, (יחידה באותו דור), הכוללת בתוכה את נשמות כל בני-ישראל, ולכן יודעת ומכירה את עני'ינו, מצבו ותיקונו של כל אחד ואחד. זו גם הסיבה לכך, שספרי'יתו של רבי, אינה יכולה להתפס כרכושו הפרטי של מישהו. כמו כן, מזכיר לנו יום זה, שספרים קדושים, הם אור, כח ועוצמה של הגנה עבורנו. והעיקר: תורת החסידות מלמדת אותנו, להפוך כל מאורע, שעלול להתפס כמחליש או מצער, דווקא ליום של חג , התעצמות וקבלת-כוחות מחודשים. ה' בטבת '' דידן נוצח '' הוא יום של חג לכל יהודי !

לעדן את האכילה, דווקא בחודש טבת !

החודש, המתחדש עלינו לטובה, הוא טבת.

על חודש טבת, אמרו חז''ל: ''ירח (= חודש) שבו הגוף נהנה מן הגוף.'' מסכת מגילה י''ג, א' .

הכוונה, שהקב''ה ''נהנה'' מן העבודה, שיהודי עושה בגופו דווקא. עבודת ה' עם הגוף, היא זיכוך הגוף. לא באמצעות הגברת אור הנשמה (כפי שלמדנו, על שרה אמנו, בעלון מס' 10), אלא באמצעות עידון החומר הגשמי עצמו. זמן זה (טבת), הוא זמן סגולה, לגילוי האור האלוקי הקי'ים בגוף היהודי, באמצעות פעולות יום-יום, הנעשות באמצעות הגוף: אכילה, תנועה, מגע, עבודה וכד'

	מסופר על הבעש''ט שהגיע לבית-המדרש, כאשר לא דלקו בו נרות, והלימוד לא התאפשר. מיד נתן הוראה, לקחת את גבישי הכפור מן הקירות ולהדליקם, כאילו היו נרות. התלמידים צי'יתו להוראתו הקדושה וגבישי הכפור דלקו. הם לא שינו ממציאותם, לא הפכו לגושי שעווה, כי אם פוטנציאל האור שבהם התגלה!

כך, גופו של יהודי, החומר עצמו, הוא פוטנציאל של אור בפני עצמו. הבה נסב לקב''ה קורת-רוח, נשאב כח מחודש זה, על-מנת להפוך למעשים ולהנהגות, את הידע שרכשנו אודות זיכוך הגוף באמצעות תזונה, כשרה ובריאה !

מתכון כתום ליום שמח ואפור !

גופנו ונפשנו הינם שני'ים שהתמזגו לאחד. רק ''על הני'יר'' ניתן להתיחס אליהם כישויות נפרדות. ''גופנפשנו'' זקוק לכל תדרי הצבע שברא הקב''ה בעולם.

מאכל כתום נותן לנו כח-חי'ים, מסוג מסוים, שמאכל ירוק, אדום או צהבהב לא יוכל לתת.

הבטטה, תפוח האדמה המתוק, היא בעלת הרכב תזונתי עשיר יותר מאשר תפוח-האדמה הפופולארי, וגם קלה יותר לעיכול. מכאן החשיבות של הכנת ...

מנקים את קליפת הבטטה, בלי לקלפה, ומאדים פרוסות דקיקות ממנה בסיר אידוי. כעבור דקות ספורות, מכבים את האש ומעבירים אותן לבלנדר. טוחנים בתוספת: שום קצוץ,לימון טרי סחוט/י'ין אדום מתוק, שמן זית, מלח, (אפשר רוטב סוי'ה), כורכום, כמון וקינמון. מגישים חם, בתוספת ירק עלים קצוץ מלמעלה.

שנזכה, – להרוויח מתוך השתדלות, עבודה בקדושה, כוונה וידיעה, ענווה ואמונה, את הטוב שלנו בעולם. שנחזה ונראה, איך טוב זה מתבסס בחי'ינו, ועובר לילדינו. שנזכה לגלות את פוטנציאל האור של גופנו, באמצעות הנהגתו בדרכים מבריאות! שנזכה, - להרוויח ולגלות בטחון ואור גם בבית שלנו, באמצעות ''הזנתו'' בספרי קודש, מפעם לפעם.

חודש טוב !