נשמה - יוצאת למסע ...
כד קטן ... כד קטן ...
שמן טוב ... הכל טוב!
מתכונים חגיגיים!
דג בירקות
מטבל שמן - זית
נשמה, יוצאת למסע . . .
''וישראל אהב את יוסף מכל בניו'' (בראשית ל''ז , כ''ט . )
אם נתבונן במבט מעמיק, נגלה שקורות חייו של יוסף הצדיק, מסמלות את השתלשלות גורלו של עם ישראל בכלל, ושל כל נשמה ונשמה מישראל, בפרט.
תקופתו הראשונה והמאושרת של יוסף,היתה בבית אביו, קרוב לזיו אהבתו ואפוף בקדושתו. כך, הנשמה האלוקית - שרויה היתה בבית-אביה, בתענוג אלוקי, בעולמות העליונים, טרם ירידתה לגוף. לאחר מכן, נעוריו של יוסף, בירידתו החדה והפתאומית למצרים, זירה של התמודדויות קשות שלא הכיר כדוגמתן, בתרבות שסוגדת לגוף ולחומר, מקבילים למצב הנשמה, כשהיא בגוף גשמי, ונופלת לרצף של התמודדויות עם צרכים, בלבולים,יצרים ותאוות חומריים.
והנה, בחלוף השנים, לאחר שעמד בנסיונות רבים, נעשה יוסף ''שליט על מצרים''. מצב זה מקביל לדרך בה מתמודדת הנשמה, המפעילה את עוצמתה האלוקית, את חוקי התורה, כאן בעולם הזה, ולומדת למשול(שליט על) ביצרים(מצרים) ובתאוות, ולרתום אותם לעשי'ית טוב. סיפורו של יוסף מקביל גם להשתלשלות גורלו של עמנו, הנתון בגזירות וגלויות, ולומד למשול בכוחותיו, כמו שכתוב על יוסף, ''ואשר הוא עושה , ה' מצליח.''(בראשית, ל''ט, כ''ג.) .
  |
|
  |
|
נזכור, שנשמתנו מכירה את ''בית אביה'' ואת זיו אהבתו. נהי'ה חדורים בידיעה, שה' רוצה שנפעל, פעולות טובות וטהורות, דוקא בתוך קשי'י העולם הזה ובלבוליו. אנחנו רק צריכים להתמיד ולפעול, בדרכי התורה והאור, ואשר נעשה - ה' יצליח !!! ויראה לנו ניסים וישועות, כמו לכידת הצורר סדאם חוסיין, ביום חג-הגאולה ,(על חג-הגאולה, בהרחבה בכתבה - חוגגים את מתיקותה של פנימיות התורה)
י''ט כסלו, יום סגולה, עליו נאמר ''בו חיות נפשנו ניתנה לנו''.
|
|
 |
|
 |
(החלק העוסק בפרשת-השבוע, מעובד מתוך ''שולחן שבת''. לקט רעיונות מאוצר שיחותיו של הרבי מליובאוויטש, חומש בראשית, עמ’ 245-249. הרעיונות מבוססים על שיחת י''ט בכסלו תשמ''א, והתועדות שבת-קודש פרשת וישב תשכ''ח.)
כד קטן ... כד קטן ...
עודנו ''טובלים'' באורות חג-הגאולה, י''ט-כ' כסלו, והנה חג החנוכה כבר קורץ לנו... בנצנוצי שמן זית בוער... הילדים שחוזרים מהגן, מתנועעים כשלהבות, ואוחזים בין כפות הידי'ים ''כד קטן''. מהו אותו כד קטן, ש''מאליו הוא מתמלא'' ? ? ?
הכד הקטן, הוא אותה נקודה פנימית, בנפש האדם היהודי( ''היחידה שבנפש''), הקשורה לנצח למקורה האלוקי. כל הטעויות, שטעינו בעבר, ועדי'ין טועים היום, וכל ההשפעות המבלבלות מבחוץ עלינו, אין בכוחן לטמא, ולו במעט, את אותה נקודה פנימית זכה. נקודה זו משולה לכד-שמן, כי כאשר אנחנו מגלים אותה, ופועלים מתוכה, ביכולתה להאיר, יותר ויותר, את הוויתנו כולה.
שמן טוב ... הכל טוב !
וירא ה' כי טוב ??? כשחושבים על כך, קשה להאמין, שזה באמת קורה, ושאנחנו צורכים את זה. אבל זו המציאות. מוצרי מזון משובחים, מגיעים אל ''שולחן התעשי'ה'', עם כל העושר התזונתי, הצבע הטבעי והחיוניות, שהעניק להם הבורא, ואחרי התהליך שהם עוברים במפעל, יוצאים שוני מראה, צבעם מלאכותי, דלים בויטמינים ובחיות, והרבה יותר יקרים.
נכנסים ''ארוזים'' בקליפתם, ויוצאים ארוזים בשקיות צלופן... בין התהליכים נמצא: קילוף, זיקוק, הלבנה, קליה בטמפרטורות גבוהות, טיגון בשמן תעשי'יתי, ותהליכים נוספים, אפילו מוזרים מאלה.
מתוך הכוונה, שהמזון ישדר מראה חיצוני יותר ''אצילי ועדין'', (שהשקדים לעוגות יהיו מולבנים ויפים, השמן צלול, תפוח האדמה דקיק,יבש ופריך...וכן הלאה...) יוצרים תעשי'יני המזון, בסופו של דבר, את ההיפך - תרכובות שבמערך הפנימי שלהן הן גסות, כבדות לעיכול ומלאכותיות.
גרעיני חיטה ואורז עוברים קילוף ו''ליטוש'', וכך המרכיב שמסי'יע לעיכולם המהיר, מסולק. שקדים טבעי'ים, לפעמים אפילו צימוקים כהים... עוברים הלבנה בחומרים כימי'ים. תפ''א, תירס ובוטנים, שוכחים לגמרי מה היו פעם... תוך כדי הפיכתם ל''חטיפים''. והאבסורד הכי גדול אולי, זוהי החדרת הויטמינים הסינתטי'ים לתוך החטיפים השונים, כאילו פעולה זו יכולה, לשחזר או להחליף את מרקם הויטמינים האורגני שנהרס... הגוף שלא מכיר את החומרים לאחר העיבוד, מתאמץ מאד כדי להפיק מהם משהו מועיל. ומתאמץ לא פחות, כדי להתנקות מהפסולת ומהחומרים שמזיקים לו.
הגוף שלנו נמשך בקלות אחר הגירוי המעורר, שנוצר מעיוותי הטעם של המזון, ואנחנו,מבלי לקשר תופעות אלה למה שאכלנו, פשוט מתרגלים... לנזלת, לליחה, לחוסר ריכוז, לכאבי-ראש, גירודים ופצעונים, וסתם... עי'יפות כללית.
שמן מזוכך - השמן (סויה, קנולה, תירס, חריע, ובראש וראשונה - שמן הזית.), שהיה טבעי וטהור, חומם, על מנת שצבעו יהי'ה בהיר וצלול יותר.
שומן צמחי מוקשה - המרגרינה המוכרת , והחומרים, שמשמשים בתעשי'ית החטיפים והממתקים למיניהם. (אלו שעליהם כתוב מאחור''שומן צימחי מוקשה''). מוצר קשה לעיכול ומזיק, עוד יותר מהשמנים המחוממים-מזוככים.
שמן מכבישה קרה - שמן - הזית, המופק בתהליך טבעי, ללא חימום, הוא- הוא אחד מאותם רכיבי-תזונה, שעליהם אמר הרמב''ם את המשפט המפורסם שלו: ''יהיו מזונותיך – תרופותיך !''
רשימת סגולותיו ארוכה, וחיוני שישתתף בכל ארוחה.
מתכונים חגיגיים!
דג בירקות
דג בירקות מאדים בסיר מחורר, נתחים של פילה נסיכת הנילוס, יחד עם פרוסות דקיקות של ירקות כמו : בטטה,גזר, קישוא, וכד'. כאשר קיסם עובר לאורך חתיכות הדג והירקות, מכבים את האש, ומרוקנים את תכולת הסיר המחורר (ללא נוזלי האידוי) לקערה. יוצקים מלמעלה: שמן זית מן הבקבוק, מלח או רוטב סויה, עשבי תיבול ירוקים קצוצים, ותבלינים, כגון: כורכום, קינמון, כמון, פלפל אנגלי,שום, ומעט לימון סחוט או יין אדום מתוק. המאכל יהי'ה מוכן תוך זמן קצר, יאכל בתענוג, ויתעכל במהירות ובקלות.
מטבל שמן - זית
מטבל שמן - זית יוצקים לצלוחיות רחבות שמן זית מעורב בכמות נדיבה של זעטר איכותי, או של סומאק אדום. על מגש מניחים פרוסות של ירקות טרי'ים (לא מבושלים)וצבעוני'ים: מלפפון, קישוא,דלעת,
דלורית, שומר, גזר, לפת, וכו' טובלים, נהנים, והגוף, בדרכו השקטה, אומר:''שתבח שם הבורא! תודה!''
שנזכה, לבצע בשמחה ... את ''תהליך הכתישה הפנימי'' של יצר הרע שבנו, ונפיק מפנימיותנו שמן זית טהור. את אותו החומר, שיאיר את דרכנו, ויאיר גם לנמצאים מסביבנו. השמן, שיזין את בעירת הניצוץ... ושישמור על חמימות מתמדת, בשלהבת האלוקית בתוכנו. שנזכה להתנסות בשינוי'ים בפתיחות, ולהוסיף בהנהגות בריאות, ממש כפי שאנו מוסיפים נר בחנוכי'ה, כל יום ! שנזכה, להדליק את הנר השמיני של חנוכה, בבית – המקדש השלישי, ואור הגאולה, יאיר לנו בגשמיות, ויאיר את עינינו לקדושה, באופן נצחי, ומתוק . אמן !