יותר מכל - צריך לשמור על הראש...
ראש בני ישראל - ראשי תבות רב''י
''חג-הגאולה'' של רב''י דובער - האדמו''ר האמצעי
מדוע בכה האדמו\"ר האמצעי?
האם ניתן להגיע למצב- שהראש יהי'ה ה''שוער'' שיפתח את הפה ... מבלי לאבד את הספונטניות באכילה?
משקה חורפי- מחמם ומזין- ''בראש-טוב''...
יותר מכל, צריך לשמור על הראש...
כשהתכונן יעקב אבינו לשנתו, באותו לילה בו ראה ''סולם ניצב ארצה'', כתוב בתורה ''ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו''.בראשית,כ''ח,''א.
אומר על-כך רש''י: ''שירא מפני חיות רעות'' והשאלה המתבקשת היא: אם קי'ימת במקום סכנת חיות רעות, מדוע בנה חומת אבנים, אשר תגן על ראשו בלבד? התשובה, קשורה בהבנת מצבו של יעקב.
יעקב היה בדרכו ללבן, אחי אימו, שהתגורר בחרן, מקום של עבודת אלילים ומידות רעות. במעשה זה, של גידור הראש באבנים, סימל את החלטתו הנחושה להיזהר מ''חיות רעות'' ברוחניות, הצפויות לו בחרן. גם אם יפעל, יעבוד, יתגורר במקום,הרי ישקיע בכך רק את כוחותיו החיצוניים, וישאיר את הראש לעצמו, לעסוק בדברי תורה ולשמור על טהרת הרוח, הנפש והמחשבה, יושרו ושלמותו הפנימית.
ראש בני ישראל, ראשי תבות רב''י:
משה רבנו הי'ה נשיא דורו, והיה רבי, ראשי-תבות של ''ראש בני ישראל''. מוסבר בחסידות המושג ''נשיא-הדור'' או ''ראש בני-ישראל'' : כפי שהראש, נותן חיות לכל אברי הגוף שלנו, אשר מקושרים אליו, כך ''נשיא הדור'' הינו נשמה - כללית המעניקה חיות לבני אותו הדור. כעין ''צינור''ראשי, שכאשר אדם מישראל, נשמה - פרטית, מתחבר אליו, זורם אליו ''שפע'', בגשמיות וברוחניות.
''חג-הגאולה'' של רב''י דובער, האדמו''ר האמצעי -
רבי דובער,האדמו''ר השני של חב''ד, מכונה ''האמצעי'', בגלל מקומו בין אביו - האדמו''ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו''ר הראשון ומי'יסד חסידות חב''ד, הידוע בכינויו ''בעל-התניא והשולחן ערוך'', לבין האדמו''ר השלישי בשושלת חב''ד רבי מנחם מענדל המכונה ''צמח צדק''.
ט' כסלו הוא יום הולדתו ויום הסתלקותו גם יחד. (גם אצל משה רבנו הי'ה אותו צירוף מופלא של יום הולדת ויום ההסתלקות באותו תאריך: ז' אדר). והיום שלאחר מכן, י' כסלו – חג גאולתו (יום ששי השבוע).
המושג ''חג גאולה'' מצי'ין את ימי שחרורם של אדמו''רי חב''ד ממאסריהם. מאסרים, שהחלו בעקבות עלילות מרושעות, שמטרתן היתה לסכל את פעולתם, הגאה והאמיצה, בחיזוק היהדות.
ימי הגאולה של אדמו''רי חב''ד, כמו כל ימי חי'יהם האחרים, התאפי'ינו במאורעות מופלאים, ועליהם עוד יסופר. ביום ראשון הבא י''ט כסלו – יחול ''ראש השנה לחסידות''. על משמעויותיו וסגולותיו, בגיליון הבא.
מדוע בכה האדמו''ר האמצעי?
באחד ממסעותיו ברחבי רוסי'ה, התארח הרבי האמצעי במלון ליד העיר סמורגון. ליד חדרו במלון השתרכו במשך מספר ימים תורים ארוכים, שמנו אלפי חסידים, שבאו להיפגש עימו ביחידות. המושג ''יחידות'' מתאר מפגש אישי, שבו נשיא-הדור מעניק הדרכה ומעורר חיות בחלק ה''יחידה'', החלק ה''גבוה'' ביותר שבנפש האדם היהודי.
משבר גדול ארע בקרב קהילת החסידים כאשר סירב הרבי פתאום, ללא כל הסבר, להמשיך לקבל אנשים ליחידות. מאחורי דלתו הנעולה, שמעו את הרבי אומר בהתרגשות ובדמעות מזמורי תהלים, והשיא הי'ה כששמעו שהרבי מתפלל את תפילת ה''מנחה'', בנוסח של עשרת ימי-תשובה. (כאשר הי'ה זה יום חול רגיל...). כעבור יומי'ים חידש הרבי את קבלת-האנשים, ולאחר פרק זמן, יצא בלווית אנשיו, חזרה לעי'ירה ליובאוויטש.
בעצירתם בפונדק דרכים, העז רבי פנחס רי'יזעס, מזקני חסידיו, לשאול את הרבי לפשר התנהגותו מעוררת הדאגה, באותו היום. הרבי לא היסס והעניק לשומעיו תשובה מאלפת. הוא סיפר על הנהגה שהוא נוהג בה בקבלו אנשים ליחידות. הם חושפים בפניו את חולשותיהם ונפילותיהם בעבודתם הרוחנית, והוא מתבונן לתוך נפשו פנימה, ומחפש באופן סימלי, איזושהי נקודה,שבה הוא יכול להזדהות עמם ולעורר עליהם רחמי שמי'ים.
מובן שאין לרבי עבירות, לכן הוא מחפש את אותו הפגם, בדקויות של קיום המצוות שלו. באותו יום, בשעת היחידות, התוודה בפניו אחד החסידים על מעשיו. הרבי נחרד, כאשר התבונן לתוך נפשו, וגילה שאינו מצליח למצוא אפילו נקודה אחת קטנה, בה יוכל להדמות לאותו אדם ולהזדהות עימו. חרדה זו, היא שעוררה בו החלטה... שהוא צריך לשוב בתשובה שלמה אל השם, להגיד פרקי תהילים בלב נשבר וכנוע, לבכות ולהתפלל תפילה של עשרת-ימי-תשובה!
האם ניתן להגיע למצב, שהראש יהי'ה ה''שוער'' שיפתח את הפה ... מבלי לאבד את הספונטניות באכילה?
אחד מהמושגים בתורת החסידות, שהבנת סודו,יכולה להשפיע ביותר על חי'ינו, הוא המושג מלך. בשונה מבהמה, שאצלה נמצאים מוח לב כבד, באותו הגובה, או להבדיל למ''ך: לב מוח כבד... אצלו משתלט הלב על השכל הישר, ניתנה לאדם היהודי, ש''בן-מלך'' נקרא, היכולת להנהיג את לבו באמצעות נשמתו, ומשכן הנשמה במוח.
- מוח (הנהגה עצמית בדרך התורה, משפיעה על...)
- לב (מעי'ין של חיות רגשית, ומשם זורמת האנרגיה ל...)
- כבד (הכוחות הגשמי'ים של מעשה ופעולה).
מכאן נבין, שכמו בכל שאר עני'יני הגוף והעולם, גם ביצר האכילה, נתן לנו ה' יכולת למשול, באמצעות המחשבה והחוכמה. ראשית: נאכל מזון שהוא כשר(מתאים ברוחניות לאדם היהודי.)
שנית: נבחן את התאמת המזון למצבנו הנפשי (במצבי עי'יפות, עצב, כעס, בדידות וכד' עדיף לשתות כוס תה צמחים או מים מחי'ים, מאשר להקהות את הצורך ואת הרגש באכילה נמהרת). וכמובן, נבחר מתוך האפשרויות שבפנינו, מאכל, שיהא שיר ביסודות מזינים, ומעניק שובע אמיתי ויציבות לאורך זמן.
מה לגבי הספונטניות? רק מושל, מל''ך אמיתי, יכול לאפשר ולהכיל ספונטניות בקרב ממלכתו. האתגר גדול ... אבל היכולת טמונה בכל יהודי.
משקה חורפי, מחמם ומזין, ''בראש-טוב''...
''פונץ' '' מהיר ומזין: לשים בקנקן, פירות העונה חתוכים לקוביות (תפוח,תפוז וכו'), חתיכות של שקדים/אגוזים טבעי'ים, תבלינים כגון: קינמון, אניסון, צפורן- לא יותר מפירורים אחדים.
לצקת על הכל מים רותחים, להוסיף מעט י'ין אדום מתוק. להשבחת הערך התזונתי והוספת סמיכות, מומלץ להוסיף מעט פשתן טחון. אפשר לשים טיפה אחת של מי-ורדים, ואפשר לשלב עם חליטת צמחים (לואיזה,היביסקוס,תה ירוק וכד'.)
ש פ ע ~ ב ר י א ו ת , ו ש ב ת ~ ש ל ו ם ומבורך .