שקית חסכת - אהבה שלחת

לחנות הירקות הגענו עם סלים ריקים, או לפעמים עם סלים מלאים בשקיות ניילון מהפעמים הקודמות. כך גם לחנות התבלינים והפרות היבשים. בחנות מכשירי הכתיבה - הכנסנו את העט ישירות לתיק. בפעם הראשונה המוכרים בחנות מנסים להכריח אותנו לקחת שקיות. אבל אנו מחייכים ושמחים, ומוותרים עליהן בקלות. המוכרים בחנויות משתאים, ואנחנו מסבירים: "אבל אני זורק את השקית הזאת ברגע שאני מגיע הביתה. האם לא חבל?". בפעם השנייה שהגענו לחנות - קומדיה דומה, ואנחנו מגחכים. אבל בפעם השלישית - המוכרים כבר למדו את הסיפור. כשאנחנו מגיעים - אפשר לחסוך בשקיות ניילון. עוזרים לנו להוציא את הירקות מהסל, לשקול אותם, ולהחזיר אותם לסל. הירקות מאווררים יותר. גם האנשים שמאחורינו בתור מסתכלים ומתעניינים. ואנחנו שמחים על שינוי המודעות שיצרנו.

האם גם לכם בא לחסוך בשקיות ניילון? נציע את הטיפים הבאים:

1. לוותר בנימוס על שקיות שהמוכרים מושיטים לנו באופן אוטומטי.
2. להגיע למכולת עם שקיות ניילון מהפעמים הקודמות. למי שהולך ברגל - מוצע
להחזיק אותן בתיק. ולמי שנוסע ברכב - אפשר להחזיק ברכב סל מלא בשקיות ניילון באופן קבוע.
3. לספר למוכרים בחנות למה אנו עושים זאת. יש סיכוי שבפעם הבאה הם יזכרו
זאת. גם האנשים שנמצאים לידינו בתור יוכלו ליהנות מהתגלית.
4. אם שכחנו להביא סל או שקיות - כדאי להשתמש שימוש חוזר באריזות הקרטון
הנמצאות ביציאה מהחנויות. הן מתפרקות בטבע יותר בקלות משקיות ניילון, ואפשר להביא אותן איתנו בפעמים הבאות או להעביר אותם לפחי מיחזור הנייר.

אמנון ואורית לבב

הכתבה מתוך אתר - ''קהילת אדמה'' העוסק באורח חיים טבעי במשפחה ובקהילה.