קידמה = קידמה טכנולוגית? הרעיון שהטכנולוגיה והמדע ישחררו את האדם מכבליו, אינו רעיון חדש. הוא צמח במאה ה19-, על רקע המהפכה התעשייתית. האכזבה מהרעיון התבטאה בעליית התנועות האידאליסטיות הקיצוניות של המאה ה20-: הסוציאליזם המרקסיסטי והפאשיזם. לאחר שאוטופיות טוטאליות אלה התנפצו, נשאר הקפיטליזם, ובהעדר חזון חברתי כלשהו (מלבד חברה אכזרית של אדם לאדם זאב), חזרה ההסתמכות על הטכנולוגיה כהבטחה לעתיד. כמוכרים של פתרונות חומריים לבעיות נפשיות, אנשי השיווק של התאגידים מציגים תמיד טכנולוגיה חדישה כלשהי שתביא את האושר שמחכה ממש מעבר לפינה.
האם אנחנו באמת מתקדמים? ההנחה היא שאנחנו ''מתקדמים'' לאן שהוא בגלל שיש לנו טכנולוגיה משוכללת יותר. אם כך, איך זה שבתחומים רבים יש נסיגה - כמו האמון בדמוקרטיה, הלכידות החברתית, ערכי המשפחה ותחלואה במחלת הסרטן. מדוע דווקא הדברים שרובנו באמת רוצים - מקורות מחיה יציבים, מקום מגורים בטוח והגון, מזון בריא ולא מתועש, חינוך ושירותי בריאות טובים עבור ילדינו, סביבה נקייה ועשירה בחי ובצומח - נראה שכל אלה הולכים ומתרחקים מהישג ידם של רוב אנשי העולם בכל יום שעובר ?
קסם והסתרה. הצד הפחות נוצץ של ''הקידמה'', כמו בעיות איכות סביבה או בעיות בטיחות וחברה, מוסתר. הטכנולוגיה ותאגידים המייצרים אותה הם תמיד חיוביים. ביקום הפרסומות, מכוניות אינן גורמות להרוגים תאונות, לפקקים או לזיהום אוויר, וחומרים כימיים אינם מסרטנים. הטכנולוגיה מוצגת שם כקסם על ידי אפקטים וחזרה אינסופית והיא גם נתפסת ככזו - כיכולה לפתור כל בעיה, לחלץ אותנו מכל צרה כהרף עין. דווקא אנשים מתחומי המדעים יודעים כמה הדבר רחוק מהאמת. הטכנולוגיה לעולם תהי כלי ולא הפתרון. אם רוצים לפתור בעיה, יש צורך בניתוח והבנה שלה על ידי המוח והלב ולא על ידי הוקוס פוקוס.
שוביניזם טכנולוגי. שוביניזם פירושו המחשבה שהקבוצה אליה אתה משתייך היא הטובה ביותר. גישה זו משותפת לגזענות, הפליה על רקע מיני ועוד דעות קדומות. השוביניזם שתרבות הצריכה מקדמת הוא שוביניזם על רקע זמן וטכנולוגיה - ''אנחנו טובים וחכמים יותר מאבותינו'' כי יש לנו טכנולוגיה מתקדמת יותר. רבים מאמינים שהדורות הקודמים היו טיפשים מאיתנו. כך גם לגבי התושבים העניים או תושבי העולם השלישי שנתפסים כ''מפגרים'' משום שיש להם טכנולוגיה ''נחותה'' יותר. ראשית, מקוממת ההנחה שאדם משכיל יותר הוא אדם טוב יותר, אין כל קשר. קל גם לראות שבמקומות רבים שהם ''מפגרים'' אנשים חיים בצורה מלאה ומאושרת יותר. העושר התרבותי והחברתי שלהם יוצר חברה שחברת הצריכה היא הד קלוש לעומתה. כך גם לגבי העבר - למצרים, לאינקה, לטיבטים היו יכולות ופריצות דרך מדהימות אבל לא היה להם פלאפון ולכן הם ''טיפשים''. כמה מאיתנו יודעים איך פלאפון עובד? במה אנחנו חכמים או טובים מהם?
מה רע בקידמה טכנולוגית? כלום. הבעיה לא נעוצה בקידמה הטכנולוגית עצמה אלא בהעלאתה על נס. בכך שבמקום להיות אמצעי לקידום האנושות (ולא היחיד) היא הפכה למטרה. אין פסול בהמצאה חדשה - הבעיה היא האם הטכנולוגיה הופכת להיות האדון והאדם הוא המשרת. כמה כוח אנחנו כחברה נותנים למי ששולט בטכנולוגיה - בעיקר התאגידים הגדולים והממשלות? לאן אנחנו רוצים שהאנושות תלך?
הפיתרון הוא לא ''חזרה לימי הביניים'', כמו שדמגוגים של תאגידים מתבטאים לפעמים, אלא בהצבת הקידמה הטכנולוגית במקומה - ככלי, לא כמטרה. כמשהו חשוב אבל רק כחלק ממכלול של שיקולים. כחלק מחזון חברתי- אנושי כלשהו - לא במקומו.