פרשות ניצבים ~ וילך

כ''ב אלול התשס''ג

הקשר בין אחדות ושותפות ליציבות והצלחה .

אחרי שנאמר בכתוב ''אתם'', לשם מה יש צורך להוסיף ''כולכם'' ? כמו כל תופעה דומה במקרא, כפילות זו, היא בעלת משמעות עמוקה, ומשמעות של הוראת דרך, בעבודת השם. קי'ים קשר פנימי, ניתן לומר אפילו התני'ה פנימית, בין המשמעות של ''אתם ניצבים'' למשמעות של ''כולכם'' .

לביטוי ניצבים שתי משמעויות :

1. באופן גשמי : יציבים , בתלאות ובמאורעות . בעלי כח - עמידה .
2. ובמובן רוחני יותר: עומדים זכאים בדין לפני בורא עולם .

המשמעות המלאה של הפסוק הינה : התנאי לעמידתכם האיתנה, בגשמיות, ברוחניות, ולפני בורא עולם, הוא להיות תמיד במצב של כולכם. כשעם ישראל הוא כוליות אחת, מערכת חברתית שפועלת מתוך אחדות, שותפות, אחווה, ערבות הדדית. כשמרגישים זה את חסרונו של זה, כשמלמדים זכות (אומרים דברים טובים) זה על זה, כשאנו ''מוסרים נפש'' שמים את טרדות חי'ינו ורצונותינו (ה''נפש'') בצד, ומתפנים לעסוק בצרכי הזולת.

עשה לך ''משפיע'' וקנה לך חבר .

האדמו''ר האמצעי של חב''ד ( שכיהן כנשיא חב''ד אחרי האדמו''ר הזקן). הורה לכל יהודי, להשקיע מכוחות הנפש שלו על-מנת ''לקנות לו חבר''. לטפח קשר עם ידיד קבוע, אחד, שאפשר להידבר ולהתחלק עימו בכל העני'ינים והאתגרים בעבודת ה'. תמיכה מתמדת כזו, מונעת מראש היוצרותם של ''סדקים'' בהתפתחות הרוחנית שלנו. כך ה''כוליות'' והשלמות האישית - הפנימית שלנו נשמרת ואנו נשארים ''ניצבים''.

זהו גם מקור ההנהגה הטובה, שלאיש יהי'ה ''משפיע'' ולאשה תהי'ה ''משפיעה''. על-פי-רוב מדובר באדם ותיק ומנוסה יותר בדרך הרוחנית, לשתף אותו בכל ההתלבטויות, ההכרעות, העליות והירידות, בהתפתחותנו. כאשר אנו נותנים סמכות לאדם אחר להשפיע עלינו, הוא מתחיל לשמש כעין ''צינור המזרים'' את ההכוונה אלוקית למחשבותינו ולפעולותינו. ואז חי'ינו פשוטים, מבורכים יותר, וההצלחה מאירה פנים .

הרעיון מעובד מתוך הספר ''שולחן שבת'' / חומש דברים. שיחות מעובדות של הרבי מליובאוויטש לפי סדר פרשות השבוע .

כוליות, שלמות, חיוניות, רעננות, עוצמה.

שלמות ידידותם של שני יהודים, החולקים יחדיו את אתגרי – החי'ים והצמיחה הרוחנית, היא עוצמה , שכל עוצמת – יחיד היא שברירית מולה!

מלפפון , שנחתך ו''פורק'', שפוצל, לחתיכות קטנות ונפרדות, אינו בעל אותה חיוניות תזונתית כמו המלפפון, שה' מצמיח על השיח ... במרקמו וצורתו השלמים. המלפפון השלם, הוא יותר מאשר צירוף של תכונותיו התזונתיות. הוא שלמות! שלמותו הראשונית של פרי או ירק היא כעין ''איגרת'' הנשלחת אלינו (כמו כל דבר גשמי אחר ) משורש רוחני עליון. באיגרת זו, משולבים בחוכמה אלוקית מפליאה : צבע , ברק , לחות ,הרכב י'יחודי של ויטמינים ומינרלים, מרקם , צורה , טעם , וניחוח... שהינו חד-פעמי כל-כך . ושלמות היא עוצמה. אין הכוונה שנאכל אך רק ירקות ופירות בשלמותם, אם כי יתכן ... שבגן עדן, קטיפה ואכילה של המזון, ברעננותו הראשונית, היתה עונג נעלה ומקור לחוסן ובריאות איתנה.

הכוונה שהערך של שלמות המזון, תמיד יהי'ה לנגד עינינו. נזכור, מצד אחד, להיענות לעיתים קרובות, לצורך האמיתי שקי'ים בכולנו, לנגוס בפרי וירק שלמים ולפצח אגוזים וזרעים טבעי'ים. מצד שני, ניצור שלמויות חדשות, בעלות עצמה, גם במזון שנחתוך, נבשל ונתבל. כאשר נשתדל להעדיף אפי'ה על –פני טיגון, ואידוי על-פני בישול, כדי להגן על השלמות ועל האחדות - הפנימית הראשונית של המזון, ולא להתרחק ממנה יותר מדי , בתהליכי הכנתו .

פלחי - ירקות ''ברוטב עצמם''.

נחתוך ונסדר בצלחות, בצירופי צורות וצבעים לפי התלהבותנו ובחירתנו : רצועות, פרוסות ... פרחים... ומניפות ... של מלפפון, גמבה, עגבניה, גזר, קולרבי, שורש פטרוזיליה, סלרי, עלי חסה וכרוב, פרוסות דלורית ודלעת (לא מבושלות) נגלה שהן מתוקות ורכות, אפילו יותר מגזר. וסלק חי ! - מתוק מאד , בזכות עצמו .

''רוטב עצמם''

''רוטב עצמם'' הוא רוטב ייחודי ... שבכל יבול ירקות טעמו מעט שונה. ''רוטב עצמם'' תמיד עדין מאד. לעולם אינו מתוק מדי, מלוח מדי, או חמוץ מדי. העובדה שפלחי הירקות מוגשים בנפרד, מאפשרת לנו לספוג בעיני'ים את המסר של שלמותם, ואז לבחור ... אם לנגוס בהם ''ברוטב עצמם'', או ברוטב אחר.

רוטב קוקוס

קוקוס טחון, לימון סחוט, שמן זית, מעט מלח, מעט כורכום, מעט קינמון. (אפשר להוסיף מעט מים, לנוזלי הרוטב, ובמקביל לעשותו סמיך יותר עם תוספת נבט חיטה / פשתן טחון / קואקר טחון).

רוטב זה, אינו לגמרי נוזלי. שמים ממנו, על פרוסות הירקות, כמות קטנה בעזרת כפית.