הנשמה

''היכן הנשמה שלנו?''

''בלב.''

הילדים מניחים כף יד על החזה.

הבית של הנשמה בלב.

''מי שרוצה, מוזמן, להגיד איתי תודה על הנשמה!!''

נשיר או נקרא קטע מתוך ברכות השחר בסידור התפילה. זו גם הזדמנות טובה, לברך את עצמנו:

אלישע: אני מברך את הנשמה שלי באהבה.

מיכאל: אני מברך את הנשמה שלי בתודה.

רחל,בהבעה שובבית: אני מברכת את הנשמה שלי בחיבוקים.

חנה: שותקת. עיניה נוצצות..

*****

כל ניצחון בחיים שלנו, יכול להיות ניצחונה של הנשמה בלבד. משמעות המילה ניצחון- הכרה בניצחיות. החלק הניצחי שבנו,איננו חומרי. במהותו, הינו בלתי נתפס בחושים הגופניים, אלא באלו הפנימיים. הרגשות העדינים שבנו, חסד, חמלה ואהבה זכה, הנובעת מתוכנו ללא ציפייה לתמורה - הם עדי הנשמה. בחושינו הפנימיים נרגיש בתקפות של נוכחותה: ההרגשה, שיש קול פנימי המנחה את החלטותינו ויודע מה טוב עבורנו.

הראיה הפנימית, המבזיקה פתאום ברגעים של חסד- רואה את העולם כולו כמרקם אחד בלתי נפרד של הויה. בו גופי החומר, אמנם מופרדים זה מזה, אך רוח החיים המפעמת בכל, אחת.

*****

מיכאל: אני כועס, והנשמה שלי סולחת.

רחל למיכאל: הנשמה שלי והנשמה שלך- חברות!

חנה: הנשמה שלי צוחקת בלב.

רחל אלי: אני רוצה, שעכשיו תחבקי את הנשמה שלי בתוך הגוף..