בין שאר הדברים שמרתקים אותי ואני עוסקת בהם , זה להשתתף בתהליכי בניה של מערכי הפצה של טכנולוגיות בריאות ביתיות . מדובר בדברים שהגעתי אליהם מתוך חיסרון וצורך ונתנו לי פתרון אמיתי . מבחינתי, הטבעי ביותר הוא כמובן להעביר זאת הלאה . אז קורה שאני נוסעת ליום-יומיים של פגישות באיזור המרכז , אחת לכמה זמן . הימים האלה הם האתגר והמבחן לחוסן שיש לי בחיים . החוסן התזונתי, הנפשי והרוחני . הנסיעה האחרונה היתה עבורי משבר . חזרתי ביום רביעי חלשה, עם צמרמורות קור וכאב מזדחל במעלה הגרון . ביום חמישי זה רק הלך והתחזק . בשבת קודש תיפקדתי באופן חלקי ביותר וקצת סהרורי ... ושיא המשבר היה במוצ"ש כשצלצלצתי לחברים שלי שאף הם מרפאים טבעיים על מנת להתייעץ וראיתי איך הקול שלי הולך ועוזב אותי ... לאנחות (גם להיאנח לא יכולתי – רק ללחוש ) . היום, יום ראשון עבר עליי בלחישות ובהרבה שינה והזעה. רק כעת, השיעול היבש שזעזע את עצמותיי בחוסר שליטה , מתחיל קצת להרפות .
עבורי זמן מחלה הוא זמן חשבון נפש. הגישה הטיפולית שלי אומרת שמחלה זהו חסד שמזמין אותנו להתבונן באורחות חיינו , להעריכם מחדש ולתקנם . ויש לזכור תמיד שאורחות חיים הם תולדה של הרגליי חשיבה , כאלה ואחרים .
חשבון הנפש שלי הראה שגופי היקר צבר עומס מאותן שעות של אכילה לילית מול המחשב של דברים כביכול "נייטרליים" - פריכיות, תמרים, כמה צלחות מיותרות של אורז אורגני ואפילו סתם סלט עם טחינה . כיום אני מבינה ששום דבר הוא לא נייטרלי . אם החומרים שאני מכניסה לפה לא מייצרים ערוץ בריאות הם מייצרים ערוץ עומס . עומס מצטבר זה, פוגע בחיסוניות שלנו . ואנחנו ממשיכים להתעלם. ואז, ברגע לא צפוי ובכלל לא נוח , "פתאום" אנחנו במחלה בעלת נוכחות כזאת - שאי אפשר כבר להתעלם ממנה .
זה גם המקום לשתף אתכם ברשימה הארוכה של הטיפולים הטבעיים שהביאו להקלה במצבי :
תזונה ונוזלים שתיתי מרק של ירקות שורש עם זנגויל, כורכום וקינמון, מיצי פירות וירקות סחוטים טרי , מיץ עשב חיטה, המון מים חיים, תה סירפד, כמוסות ספירולינה . אכלתי נבטי חילבה ואספסת מתוצרת בית .
נמנעתי לחלוטין מטחינה ומכל האגוזים למיניהם, מטופו ,מיוגורט עזים אורגני (מוצר החלב היחידי שילדיי אוכלים לפעמים) מלחם, מציות ופריכיות כוסמין ושיפון אורגני שיש בבית ואפילו מדגנים מבושלים . רק היום אכלתי מעט מאד קואקר כי הוא מסייע במצבי ליחה.
להרגעה ולחיטוי לכסניות של אבץ+וטמין סי, פרופוליס, סמבוק, מי-משרה של בצל קצוץ ודבש, שום קצוץ שבלעתי לגרון עם מים . מכיוון שהגרון הוא מרכז של ביטוי, תקשורת והבעה, והגרון הוא איזור המצוקה שלי כעת , החלטתי כחלק מתהליך הריפוי לפתוח ערוץ חדש של ביטוי וכך נולד הבלוג שאתם קוראים כעת .
זהו ידידיי, השעון מראה 00.00 וזו שעת האפס בשבילי לגמד את כל תוכניותיי לכתוב ולגלוש ... לגלוש ולכתוב ...לאפס . להרכין ראש בהכרת – תודה , ולתת לשינה המרפאה לנסוך באיבריי בריאות מחודשת . תודה על שהייתם איתי
תגים: